Devorim - Ermahnung, Belehrung - und Reisepläne

Devorim

 

Contents

Devorim... 1

Raschi: 2

Rabbeinu Bachyie. 2

Liste aus Arachin 15a: 3

Unsere Fragen zu zwei Ereignissen, die in Arachin 15a nicht vorkommen: 3

Arachin 15a: 4

Eliyahus Reise zum Choirev ist 40 Tage. 7

 

 

Das Buch Devorim heisst auch „Mischneh Toiro“, „Wiederholung / Lehre der Toiro“. Es ist das einzige der 5 Bücher, in dem Moische zum Volke spricht, zwar im Namen HaSchems, aber in direkter Rede. Er erzählt aus seiner Sicht, er lehrt aus seiner Sicht.

Der Malbim sagt uns: Das Buch ist zweigeteilt. Der Erste Teil ist Mussar, Mahnung und Belehrung. Der zweite Teil enthält viele Erläuterungen zu schon bekannten Mitzves, und auch viele Mitzves, die nur hier gelehrt werden.

Der Ramban bringt diese in Verbindung mit dem Land und dem Eintritt ins Land.

Rabbeinu Bachyie bringt eine längere Erläuterung, wie die fünf Bücher zusammenhängen, und warum dieses Buch nicht mit einem „Wov Kischur – Verbindungs-Wov“ anfängt:

Bereischis handelt von der Schöpfung der Welt und lehrt uns wie der Rambam deutlich sagt: Wer Emuno und Bituchen lernen will, der muss nur die Natur studieren. Denn wer ehrlich in die Tiefe die Schöpfung betrachtet, kommt unweigerlich zum Schluss, dass sie eben genau das ist: Eine Schöpfung. Ein planvolles, geplantes Gesamtwerk, das auf unverstehbar rätselhafte Weise kunstvoll zusammenwirkt um zu existieren.  Und wo eine Schöpfung ist, muss auch ein Schöpfer sein. Und damit, wo ein Schöpfer ist, ist auch Einflussnahme und Behütung, Haschgacha. Und wie man sieht an den Ereignissen der ersten Generationen, gibt es Belohnung und Strafe.

Das Buch Schemois ist in der Folge das Buch der Väter Avrohom, Yitzchock und Yaakoiv, und damit die Erkenntnis der Einheit G0ttes.

Es folgt das Buch VaYikra, die Toire der Koihanim: Die Lehre der Korbanois, der Annäherung und Vereinigung mit dem Schöpfer.

Und daraufhin folgt das Buch Bamidbar – das handelt vom Volk Yisroel in Eretz Yisroel. Denn der Plan ist, dass das Volk Yisroel im Lande Yisroel im heiligen Tempel Yisroels den Dienst für und an HaSchem ausführt.

Und daher das Buch Devorim: In diesem Buch finden wir alle Mitzves für das Land, und keine bezüglich den Korbanois.

Und wir finden, wie das Volk den Ewigen Tempel, jenen, der nie mehr zerstört werden wird, beleben wird.

 

Es ist auch und vor Allem ein Buch der Mahnung und Ermahnung. Denn Moische hat ja die gesamte Geschichte schon gesehen, und er weiss was noch kommt. Und er macht sich daher Sorgen und möchte das Volk ermahnen und dazu bringen, die schlimmsten Dinge nicht über sich zu bringen.

 

Und daher beginnt das Buch mit Ermahnung und Belehrung, mit der Erinnerung an was HaSchem für SEIN Volk schon an Wundern und Zeichen vollbracht hat, jeden Tag. Und mit deren Undankbarkeiten und Beleidigungen. Und mit der sehr ernsten Warnung, was die Zunge für eine enorme Macht hat.

 

In der erste Parascha geht es vor Allem um den Eintritt ins Land und dessen Aufteilung.

 

דברים א':א'

{פרשת דברים} אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃

 

1.      בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן   בעל פאור

2.     בַּמִּדְבָּ֡ר         

3.     בָּֽעֲרָבָה֩

4.     מ֨וֹל ס֜וּף

5.     בֵּֽין־פָּארָ֧ן

6.     וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל

7.     וְלָבָ֥ן

8.     וַחֲצֵרֹ֖ת

9.     וְדִ֥י זָהָֽב׃

 

 

Raschi:

רש"י דברים א':א'

במדבר – לא במדבר היו, אלא בערבות מואב. אלא: במדבר – בשביל מה שהכעיסו במדבר, שאמרו: מי יתן מותנו וגו' (שמות ט"ז:ג').

In der Wüste – nicht in der Wüste waren sie, sondern in den Feldern Moiovs. Aber: In der Wüste- bezüglich dessen, wie sie IHN in der Wüste ärgerten, wie geschrieben steht: Wird er uns nun in der Wüse sterben lassen... (Schemois 16:3)

 

בערבה – ובשביל הערבה, שחטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב.

In der Arava – und bezüglich der Arava, wo sie sündigten mit Baal Peoir in Schittim in den Feldern Moiovs (Arvois Moiov).

מול סוף – על מה שהמרו בים סוף. בבואם לים אמרו: המבלי אין קברים (שמות י"ד:י"א), וכן בנוסעם מתוך הים, שנאמר: וימרו על ים (תהלים ק"ו:ז') כדאיתה בערכין (בבלי ערכין ט"ו

Gegenüber des Schilfs – bezüglich dessen, was sie am Schilfmeer protestierten. Als sie zum Meer kamen, sagten sie: Gibt es denn keine Gräber ...(Schemois 14:1), und auch als sie durchs Meer zogen, wie geschrieben steht: Und sie sagten am Meer (Tehillim 106:7), wie in Arachin 15a ausgeführt.

 

בין פארן ובין תפל ולבן – אמר ר' שמעון בן יוחי: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן. אלא: הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו: בלחם הקלקל (במדבר כ"א:ה'),

ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי מרגלים.

וחצרות – מחלוקתו של קרח.

Zwischen Paran und zwischen Toifel und lovon – sagt Rabbi Schimoin ben Yoichai: Wir durchsuchten die gesamte Toire und fanden keinen Ort mit Namen Toifel und Lobon. Folgt daraus: bezüglich dessen, was sie in der Wüse Paran bei den Kundschaftern/Spionen taten.

Und Höfe – der Aufstand Koirachs.

דבר אחר: אמר להם: היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע, ואתם נדברתם במקום.

ודי זהב – הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם, שנאמר: וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב':י'

Eine weitere Erklärung: Sagte ER zu ihnen: Ihr hättet lernen sollen davon, was ich Miryam getan habe weil sie die Böse Zunge entfesselte,  am Orte mit Namen „die Höfe“

Und di-Sohov – zurechtweisung bezüglich des goldenen Kalbes, das sie fertigten, weil sie so viel Gold besassen, wie geschrieben steht: Und silber vermehrte ich ihnen und Gold machten sie dem Baal (Hoschea 2:10).

 

 

Wie sie ihn ärgerten in der Wüste	בשביל מה שהכעיסו במדבר	1
Baal Peoir	בבעל פעור	2
Im Schilfmeer	בים סוף	3
	בים סוף	4
Das weisse Mon	המן שהוא לבן	5
	המן שהוא לבן	6
Kundschafter/ Spione	מרגלים	7
Koirachs Aufstand	מחלוקתו של קרח	8
Das goldene Kalb	הוכיחן על העגל	9

 

Rabbeinu Bachyie

 

Erwähnt 7 Sünden von den 10 die HaSchem erwähnt:

ר' בחיי דברים א':א'

הזכיר להם מהעבירות שבע ואלו הן, תלונות המדבר, וחטא פעור, והמרתם על ים סוף, וחטא המרגלים, ודבת המן, ומחלקותו של קרח, ועון העגל. והנה תפל ולבן דבר אחד הם, ועל כן הם שבעה, על שם שכתוב (ויקרא כ"ו) ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם.

 

ויקרא כ"ו

(יח) וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.

 

 

תלונות המדבר,

1.     תלונות המדבר,

2.     וחטא פעור,

3.     והמרתם על ים סוף,

4.     וחטא המרגלים,

5.     ודבת המן,

6.     ומחלקותו של קרח,

7.     ועון העגל.

Raschi bringt hier die Liste der 10 Sünden aus Arachin,

aber es fehlen in dieser Liste die beiden fett gedruckten oben:

Baal Peoir (Kosbi bas Zur) und Koirach!

In Arachin 15a geht es um Loschoin HoRa, die Böse Zunge.

Die Liste dort ist wirklich beängstigend, und zeigt uns, wie weit die Böse Zunge Schaden anrichten kann.

 

Von Alexander, aus Russischer Übersetzung Raschis,

Liste aus Arachin 15a:

 

Wörtlich: „bereits zehnmal“ (eigentlich zehnmal, nicht viele Male):

zweimal am Meer (siehe Namen 14:11 und Raschi zu Namen 14:30),

zweimal mit Manna (siehe Namen 16:20 und 27),

zweimal mit Wachteln (siehe Namen 16:3 und In der Wüste 11:4,

zweimal mit Wasser, wie in Namen 15:24 und 17:1 angegeben;

einmal durch die Anbetung des goldenen Kalbs und

einmal wegen der Spione). Dies findet sich im Traktat Arachin [15a].

 

Unsere Fragen zu zwei Ereignissen, die in Arachin 15a nicht vorkommen:

 

Baal Peoir: Simri wirft doch Moische vor: Du darfst eine Midionis heiraten, und ich nicht?! – Ist das nicht auch Loschoin HoRa?

Koirach sowieso!

 

 

 והנה תפל ולבן דבר אחד הם, ועל כן הם שבעה, על שם שכתוב (ויקרא כ״ו) ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם

 

רשי במדבר יד:כב

Raschi auf Bamidbar 14:22:

זה עשר פעמים – שנים בים, שנים במן, שנים בשליו, כולהו כאדאתנהו במסכת ערכין (בבלי ערכין ט״ו

Diese zehn Mal – Zwei am Meer, zwei mit Mon, zwei mit Wachteln, Alle entsprechend Maseches Arachin 15a-b.

 

Arachin 15a:

גמרא ערכין ט"ו.

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִיסּוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנַיִם בַּיָּם וּשְׁנַיִם בַּמַּיִם שְׁנַיִם בַּמָּן שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו אַחַת בָּעֵגֶל וְאַחַת בְּמִדְבַּר פָּארָן.

Wir lernen: Rabbi Yehudo sagte: Zehn mal prüften (stellten in Frage) unsere Väter den Heiligen, gesegnet sei ER. Zwei am Meer, und zwei mit Wasser, zwei mit Mon (Manna), zwei mit den Wachteln, eine beim Kalb und eine in der Wüste Poron (Spione/Kundschafter).

 

(15) שְׁנַיִם בַּיָּם אַחַת בַּיְּרִידָה וְאַחַת בָּעֲלִיָּיה בַּיְּרִידָה דִּכְתִיב {שמות י"ד:י"א} הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם.

Zwei am Meer: Eine beim hineingehen und eine beim heraufkommen. Beim hineingehen steht geschrieben (Schemois 14:11) Gibt es denn keine Gräber in Mitzrayim?!

(16) בָּעֲלִיָּיה כִּדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ כִּדְרַבָּה בַּר מָרִי דְּאָמַר רַבָּה בַּר מָרִי מַאי דִּכְתִיב {תהלים ק"ו:ז'} וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ מִצְרַיִם עוֹלִים מִצַּד אַחֵר.

Beim Heraufkommen, wie Rav Huno sagt: Sagt Rav Huno, gemäss Rabo bar Mori waren Yisroel dieser Generation schwach in Emuno, sagt Rabo bar Mori: Was steht geschrieben? (Tehillim 106:7) und sie sagten am Meere beim Schilfmeere, und ER errettete sie gemäss SEINES Namens. Lehrt uns dass Yisroel zu ebendieser Stunde rebellisch waren und sagten: „So wie wir von dieser Seite heraufkommen, so kommen die Ägypter von der anderen Seite auch hinauf.“

 

(17) אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם פְּלוֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ אָמַר לוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם.

Sagte der Heilige, gesegnet SEIN Name zum Fürsten der Meere: Spei sie aus an den Strand! Erwiderte der Meeresfürst vor IHM: Herrscher der Welt, es gibt keine solche Sache, dass ein Knecht von seinem Meister ein Geschenk bekäme, und dieser dieses danach zurückforderte! Sagte ER zu ihm: Ich gebe dir einen und einen halben von ihnen.

 

(19) שְׁנַיִם בַּמַּיִם בְּמָרָה וּבִרְפִידִים בְּמָרָה דִּכְתִיב {שמות ט"ו:כ"ג} וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב {שמות י"ז:ג'} וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה.

Zwei mit Wasser: Beim Bittersee und in Refidim. Beim Bittersee steht geschrieben (Schemois 15:23) und sie kamen nach Moro und konnten das Wasser nicht trinken; und steht geschriebene (Schemois  17:3) und das Volk beklagte sich über Moische.

 

Im Text der Toiro wird das unflätige Getue des Volkes ignoriert. Aber offenbar wird es doch als Beleidigung registriert.

Gemäss dem Diktum der Toire, dass man einen stark aufgeregten Menschen nicht in seiner Aufregung zurechtweist, sondern nachdem er sich beruhigt hat.

 

(20) בִּרְפִידִים דִּכְתִיב {שמות י"ז:א'} וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב {שמות י"ז:ב'} וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה.

In Refidim steht geschrieben (Schemois 17:1) und sie lagerten in Refidim und es gab kein Wasser zu trinken; und es steht geschriebvene (Schemois 17:2) Und das Volk stritt sich mit Moische.

(21) שְׁנַיִם בַּמָּן דִּכְתִיב

Zwei mit Mon, wie geschrieben steht:

{שמות ט"ז:כ"ט} אַל תֵּצֵאוּ וַיֵּצְאוּ אַל תּוֹתִירוּ וַיּוֹתִירוּ.

 (Schemois 16:29) Geht nicht hinaus und sie gingen hinaus, lasst nichts übrig, und sie liessen übrig (für den Morgigen Tag).

 

(2) שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו רִאשׁוֹן וּבִשְׂלָיו שֵׁנִי בִּשְׂלָיו רִאשׁוֹן {שמות ט"ז:ג'} בְּשִׁבְתְּכֶם עַל סִיר הַבָּשָׂר.

Zwei bei den Wachteln, beim Ersten und beim Zweiten; bei den ersten Wachteln (Schemois 17:3) wie ihr über euren Fleischtöpfen sasset

רש"י ערכין ט"ו::ב'

Raschi:

בשליו ראשון – כשהתחיל המן לירד היה שליו יורד עמו כדכתיב ויהי בערב ותעל השליו וגו' ובבקר היתה שכבת הטל וגו' (שמות ט"ז:י"ג) ולאחר זמן מרובה התאוו יותר.

Bei den ersten Wachteln: als das Mon anfing herunterzukommen, waren zuerst Wachteln da, und dann kam das Mon, wie geschrieben steht: und es war am Abend, und die Wachteln stiegen auf usw. Und am Morgen war eine Schicht Tau ..usw.. (Schemois 16:13), und nach zusätzlicher Zeit überkam sie das Verlangen noch stärker.

 

(3) בִּשְׂלָיו שֵׁנִי {במדבר י"א:ד'} וְהָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ.

גמרא ערכין ט"ו:

Bei den zweiten Wachteln (Bamidbar 11;4) und das viele Volk, das unter sie gemischt war.

 

(5) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא מַאי דִּכְתִיב {תהלים ק"כ:ג'} מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלָּשׁוֹן כׇּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִים וְאַתָּה מוּטָל כׇּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה.

Sagt Rabbi Yoichonon im Namen Rabbi Yoiseis: Steht geschrieben (Tehillim 120:3) Was gibt dir und was fügt zu lügende Zunge? Sagt ihr der Heilige, gesegnet sei er, der Zunge:

Alle Glieder eines Menschen sind aufrecht, doch du bist niedergestreckt. Alle Glieder eines Menschen sind außen, doch du bist innen. Und nicht nur das, ich habe dich mit zwei Mauern umgeben, eine aus Knochen und eine aus Fleisch. Betrügerische Zunge, was noch kann ich gegen dich tun, was noch dir als Damm geben?

 

 

 

 

 

Devorim 3,

Die macht des Todes, die Wahrheit und den Frieden zu finden.

Sifri 3, Raschi!

דברים א':ב'

(ב) אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

(ג) וַֽיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם׃

 

רש"י דברים א':ב'

(ב) אחד עשר יום – אמר להם משה: ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחרב לקדש כדרך הר שעיר, ואף היא מהלך אחד עשר יום, ואתם הלכתם אותה בג' ימים. שהרי בעשרים באייר נסעו מחורב, שנאמר: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש וגו' (במדבר י':י"א), ובעשרים ותשע בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע. צא מהן שלשים יום שעשו בקברות התאוה אוכלים הבשר חדש ימים, ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר של מרים, נמצא שלשה ימים הלכו כל אותו הדרך. וכל כך הייתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ דרך הר שעיר,⁠ ובשביל שקילקלתם היסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה.⁠

(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש – מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה. ממי למד, מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה. אמר לו: ראובן בני, אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי. ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה: כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חברו רואהו ומתבייש ממנו כו', כדאיתה בסיפרי (ספרי דברים א':ג'). וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, וכן שמואל: הנני ענו בי (שמואל א י"ב:ג'), וכן דוד את שלמה בנו (מלכים א ב':א'-ד').

 

ספרי דברים דברים א':ב'

(ב) [פיסקא ב]

אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע – וכי אחד עשר יום מחורב לקברות התאוה ומקברות התאוה לחצרות ומחצרות למדבר פארן והלא אינו אלא מהלך שלשה ימים שנאמר (במדבר י':ל"ג) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, רבי יהודה אומר וכי לשלשת ימים היו ישראל מהלכים אחד עשר מסעות, והלא אינו אלא מהלך ארבעים יום כענין שנאמר באליהו (מלכים א י"ט:ח') ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה, אחר שאמרת אי איפשר חזור לך לענין הראשון, אחד עשר יום, אילו זכו ישראל לאחד עשר יום היו נכנסים לארץ אלא מתוך שקלקלו מעשיהם גלגל המקום עליהם ארבעים יום ארבעים שנה שנאמר (במדבר י"ד:ל"ד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה, רבי יהודה אומר אילו זכו ישראל לשלשה ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר (במדבר י':ל"ג) וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל שנאמר (דברים י"ב:ט') וכי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נתן לך, רבי בניה אומר אילו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסים לארץ ישראל שנאמר (שמות י"ג:ד'-ה') היום אתם יוצאים בחדש האביב והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני, מיד. אבה יוסי בן חנן איש ינוח אומר משום אבה כהן בן דליה, אילו זכו ישראל כיון שהעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ שנאמר (דברים א':כ"א) עלה רש, מיד, עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת.

 

(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש – מלמד שהשנה שנים עשר חדש, וכי אין אנו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (אסתר ג':י"ג) בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר, וכן הוא אומר (מלכים א ד':ז') ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל, ואומר (שם ד':י"ט) ונציב אחד אשר בארץ, איזהו אחד זה חדש העבור, רבי בניה אומר וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (דברים ל"א:ב') ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי, דבר אחר היום מלמד שבאותו היום שלמו לו מעת לעת, ואומר (יהושע ד':י"ט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, הא צא ומנה שלשים ושלשה יום למפרע ואתה מוצא שהשנה שנים עשר חדש.

דבר אחר: ויהי בארבעים שנה – מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה שנאמר (בראשית מ"ט:א') ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, (שם מ"ט:ג') ראובן בכורי, וכי אין אנו יודעים שראובן בכור אלא מלמד שאמר לו ראובן בני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, וכדי שיפרשו ממנו בשלום שהתוכחה מביאה לידי שלום. וכן אתה מוצא באברהם שנאמר (שם כ"א:כ"ה) והוכיח אברהם את אבימלך, מהו אומר (שם כ"א:כ"ז) ויכרתו שניהם ברית, וכן הוא אומר ביצחק (שם כ"ו:כ"ז) ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם, מהו אומר (שם כ"ו:ל"א) וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום. וכן אתה מוצא ביהושע שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (יהושע כ"ד:ט"ו) ואם רע בעיניכם לעבד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבדון, ואומר (שם כ"ד:כ"א) ויאמר העם אל יהושע לא כי את ה' נעבד וגו' ויאמרו עדים. וכן אתה מוצא בשמואל שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (שמואל א י"ב:ג') הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, (שם י"ב:ד') ויאמרו לא עשקתנו וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם היום ויאמר עד. וכן אתה מוצא בדוד שלא הוכיח את שלמה בנו אלא סמוך למיתה שנאמר (מלכים א ב':א') ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ.

דבר משה אל כל ישראל – וכי לא נתנבא משה אלא אלה הדברים בלבד מנין לכל הדברות שבתורה הקלות והחמורות הגזרות שוות הכללות והפרטות הגופים והדקדוקים תלמוד לומר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם.

סליק פיסקא

Mit Fremden (goyim) bringt Ermahnung Frieden

Mit Kindern und Familie kann Ermahnung zu Scham und dann, CH“S zu Apikoirus führen. Deshalb muss man es kurz vor der eigenen Petire tun. Denn vor dem Tor des Himmels öffnen sich die Kräfte des Friedens, und die Menschen sind weicher und eher bereit zu Einsicht und Einfühlung.

 

Was ist mit der Zahl 40? Posuk 2, Sifri, Raschi

40 Tage Eliyahus reise zum Choirev

40 Tage Spione

40 Mackes

40 Jahre Wueste

40 Tage Choirev von Moische (3x)  7x40!!

(40 Malachot (39... plus Boirer))

 

דברים א':י"ג

(יג) הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃

שמות י"ח:כ"א

(כא) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

Widerspruch: Da wählt Mosche für sich und das volk, und da wählt das Volk für sich!

 

Auflösung:

מלבי"ם דברים א':י"ג

(יג) הבו לכם – יתרו אמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים וכו' שמשמע שמשה יבחר אותם, ומשה אמר הבו לכם היינו שישראל יבחרו אותם, כי לבחירת שרים ושופטים אלה היה צריך [א] שיהיו חכמים ונבונים, ואלה נודעו לישראל כל שבט ידעו החכמים והנבונים שביניהם, אמנם שיהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע שהם דברים שבלב זה לא יוכלו ישראל לדעת וע"ז אמר יתרו ואתה תחזה, שמלת חזה מציין החזיון ברוה"ק, וע"כ צוה משה שישראל יבחרו מכל שבט ושבט החכמים והנבונים שבהם, ועז"א וידועים לשבטיכם, ומשה יבחר מהם ברוה"ק מי שהם יראי אלהים ואנשי אמת ושונאי בצע ומצד זה יתיחס המנוי אל משה ועז"א ואשימם בראשיכם:

 

דברים א':ל"ז

(לז) גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃

 

ר' יוסף בכור שור דברים א':ל"ז

(לז) בגללכם – לפי שאתם מקטני אמנה, והיה לי לפרש בפירוש שאוציא מים מן הסלע, ואמרתי: המן הסלע הזה נוציא לכם מים (במדבר כ':י'), ואמרתם: לא היה סבור שיצא משם מים ומקרה הוא, ולכך הקפיד הקב"ה. ואילו פירשתם דברי כמו שהייתי רוצה לומר: וכי סבורים הייתם שיעשה לכם הקב"ה נס כזה, שנוציא לכם מן הסלע הזה מים, כמו שיעשה. אי נמי: וכי אנו יכולים להוציא מים מן הסלעים לא במצות הקב"ה, לא היה מקפיד. ובשביל שלא פירשתי כהוגן, הקפיד הקב"ה, והיינו בגללכם.⁠

 

 

Eliyahus Reise zum Choirev ist 40 Tage.

Wo war das genau?

וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם (אחת) [אֶחָ֑ד] וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃

וַיָּ֖קׇם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב׃

 

Er ist 40 x 24h gegangen. Also zwischen 80 bis 120 Tagesmärsche. Und wie schnell ging er

Er brauchte kein Doping! Er ist Prophet, er weiss genau wo durchgehen, auch ohne Weg und Steg.

Wenn man sich die Topographie anschaut, und die Karten studiert, sieht man:

Von Beer Schewa bis zum von den Noitzrim angenommenen Choirew sind es heute ca. 430km auf bekannten Strassen und Wegen, plus noch 42 Leistungskilometer hoch, und ca. 10km runter, insgesamt also ca. 480km. Zählt man Unwegsamkeit dazu, nochmals ca. 50km.

Total: 530 km.

 

Das Wunder ist also vor Allem beim Finden des richtigen Wegs und dass er nichts gegessen und getrunken hat, und auch nachts gegangen ist, ohne Licht.

Denn in der Wüste ohne Weg findet man dann schnell mal alles Mögliche, nur nicht was man sucht!

Geht man davon aus, dass Eliyahu als Prophet genau wusste, wo er zu gehen hat, also dass er ging, wie heute jemand auf einem Wanderweg mit Wegweiser, kann man davon ausgehen, dass er ca. 530 km zu gehen hatte.

Bei normalem Geh-tempo von 4km pro Stunde sind das dann gerade mal 133 Stunden.

Wenn er 40 Tage ging, war er also höchstens 3.3h pro Tag am Gehen. Was lernen wir daraus?

Er hat vor Allem weiter gelernt! Er musste nicht schnell gehen, und auch nicht viel. Aber in der Wüste ohne Wasser und Essen, und eben ohne Wegweiser oder Karten, und unbewaffnet: Da sind schon einige grosse Wunder dabei.

 

 

Die Kinder Yisroels hatten den Aroin HaKoidesh, also keine Steigungen und keine Unwegsamkeit. Sie hatten die Wolken (Annanie HaKavoid), die sie umgaben und vor wilden Tieren und Wind und Wetter schützten.

Distanz, km	Geschwindigkeit km/h	Std.	Tage	Std/Tag
420	4	105	11	9.5
420	3	140	11	12.7
420	12	35	3	11.7
ELIYAHU IN KÖNIGE1
530	2	265	40	6.6

 

Sie mussten bei 4km/h pro Tag 9.5h gehen, heisst 4.75h bei Tage und 4.75h nachts. Das ist schon recht anstrengend.

Mit Kindern und Alten braucht es da auch schon einen kleinen Anschub des Ewigen, gelobt sei Er. Allerdings waren die Menschen damals wesentlich fitter und gewohnt, lange zu gehen.

Aber innert 3 Tagen – das ist ohne Wunder nicht machbar.

 

Wenn man annimmt, Choirew sei in Midion gewesen, also im heutigen Saudi-Arabien.

381 km.