Terumoh - Learning protocol with Alexander

In his preface to the parashah, and then in the detailing of posuk 3, the Ramban justifies his opinion, which differs from Rashi, Midrash Tanchuma and many other interpreters, that the entire book of Shemois is to be read in sequence, and that the Mishkan was planned this way from the beginning of creation.

This is a very big deal, as the other opinion is exactly contrary to this.

It is about the fundamental importance of the events at Mount Sinai, and the Mishkan, the temporary, portable temple, which, according to all opinions, will exist forever.

Since this is the pivotal point of the entire book, I endeavor to understand Ramban's method in depth. This is also because this understanding helps to work out fundamental principles of Judaism.

What is the Mishkan

In a nutshell: The Ramban says that the Mishkan is a “portable Har Sinai” so that Yisroel can travel with G0tt in his midst at any time, and Moische no longer has to go up and down 1000 meters each time to meet with HaShem.

He can walk 20 meters straight into Koidesh Ha Koideshim. That also says something about the “spiritual effort” it takes to get into this Koidesh ha Koideshim. It's like climbing a mountain, so to speak.

It's similar to hiking on a high ridge, there are 1000 meters down to the left and right, and it has a foot of path...

A misstep can be fatal.

Zimzum

Furthermore, Ramba'n also filters from Posuk 3 of the parsha the basic recipe for the success of any relationship, but especially marriage, and the relationship of the individual and the community to God.

It can be condensed into one ancient Hebrew word:

צימצום Zimzum - to give space, to make oneself smaller.

Ramban's Preface:

Ramban builds his argument solidly and carefully to show that the text works out very well in sequence.

רמב “ן שמות כ ”ה:

הקדמה) סדר ויקחו לי תרומה

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצרווה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד (בבבלי יבמות מ “ז: ), וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה: ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (שמות י “ט:ה'), ואמר: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י ”ט: ו'), והנה הם קדושים, ראוייים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם ולכן צווה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקדש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל.

When HaShem spoke to Yisroel face to face, uttering the 10 sayings, and instructed them by means of Moische some mitzves (laws, statutes) that are like “fathers” (head term, main law) for the statutes of the Toire, which are like those that our Sages present to those from the nations who wish to accept Judaism as theirs (Bavli Yevamois 47. B); And Yisroel took it upon themselves to do all that HE commanded them by means of Moischeh's words, and HE made the covenant with them on all this: From then on they were now HIS people, and HE was to them G0tt, as HE bargained with them from the beginning.

“And now, if you listen to my voice and keep my covenant, you will be a jewel to me (Shemos 19:5), and it goes on to say:

And ye shall be unto me a kingdom of priests and a holy nation (Shemois 19:6), and behold, they became a holy nation, worthy that there should be a sanctuary in them, to let the Shechinah rest between them, and therefore He commanded them at the beginning the things of the sanctuary (Mishkan), that HIM might be a house among them, sanctuary in HIS name, and there HE would speak with Moische, and make known HIS statutes to Yisroel.

והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר: ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת (שמות כ “ה: כ “ב), על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השולחן והמנורה שהם כלים כמהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורו נעשה. אבל משה הקדים בפרשת ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו, וכן עשה בצלאל, לפי שהוא הראוי לקדם במעשה.

And behold, the main thing in the Mishkan is the place where the Shechinah will rest, and this is the Sacred Box (“Ark of the Covenant”), as it is written, Behold, I will meet you there, and speak to you from above the angelic pair (Shemois 25:22). Therefore, he preferred the Ark of the Covenant and the Angelic Couple here, for this is the High Place, and placed the Holy Bread Table and the Lampstand (Menoire) with the Ark of the Covenant, for these, like him, are instruments (of the Most High), and they serve the purpose for which the Mishkan will be created. In the section “And he assembled the Mishkan” (Vayakheil), however, Moische prefers the tent and its covering when building it, and so did Bezalel, for this is the sensible thing to prefer in the Mishkan.

וסוד המשכן הוא, אשר יהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר וכמו שנאמר שם:

And the secret of the Mishkan is this: The same honor / greatness that rested on Mount Sinai will rest in secret in the Mishkan, and as it is written there:

וישכן כבוד י “י על הר סיני (שמות כ ‘ד:ט ’ז), וכתיב: הן הראנו י ‘י אלהינו את כבודו ואת גדלו (דברים ה':כ'), כן כתוב במשכן: וכבוד י ’י מלא את המשכן (שמות מ':ל ”ד).

And the honor/greatness of HaShem rested on Mount Sinai (Shemos 24:17), and it is written: Thus HaShem under God showed us his honor/greatness and your greatness (Devorim 5:20), just as it is written in the Mishkan: And the honor/greatness of HaShem filled the Mishkan (Shemoiis 23:19).

והזכיר במשכן שני פעמים: וכבוד י “י מלא את המשכן (שמות מ':ל ‘ד-ל ’ה), כנגד: את כבודו ואת גדלו (דברים ה':כ'),

And he mentions the Mishkan twice: And Hashem's honor/greatness filled the Mishkan (Shemois 40:34-35) parallel to : The honor/greatness of HaShem and his greatness (Devorim 5:20).

והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה (שמות ל “ד:ל ”ד) היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה:

And in the Mishkan there always dwelt with Yisroel the honor/greatness of HaShem that had dwelt on Mount Sinai. And whenever Moische came to the Mishkan, HE spoke with him as on Mount Sinai (Shemois 34:34). And as it is written in Matan Toire:

מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה (דברים ד':ל “ו), כך במשכן כתיב: וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו (במדבר ז':פ ”טו).

From heaven HE let you hear HIS voice instructing you, and on earth HE showed you HIS great fire (Devorim 4:36), so it is written in the Mishkan: And He will cause HIS voice to be heard to him from above the covering, from between the two angels, and will speak to him (Bemidbar 7:19).

ונכפל 'וידבר אליו' להגיד מה שאמרו בקבלה שהיה הקול בא מן השמים אל מעלל הכפרת ומשם מדבר עמו, כי כל דבור עם משה היה מן השמים ביום ונשמע מבין שני הכרובים, כדרך: ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד':ל “ו), ועל כן היו שניהם זהב.

And “and HE will speak to him” is doubled to teach what the Kabbalists say: that the voice came from heaven to the place above the covering, and from there HE spoke to him (Moische), for every conversation with Moische was in broad daylight from heaven, and was heard coming from between the angels, according to: And HIS words you heard from the fire (Devorim 4:36).

וכך אמר הכתוב: ונועדתי לכם שמה לדבר אליך שם, ונקדש בכבודי (שמות ט “ט:מ ‘ב-מ ’ג) - כי שם יהיה בית מועד לדבור ונקדש בכבודי.

And so the Scripture says: And I will come together with you there to speak to you there and it will be sanctified/set apart/set apart by my honor/greatness.

This is where the profound comparison of the Mishkan with Har Sinai and the temple begins.

We will try to understand this in depth.

To do this, it is necessary to follow each of the references and to study and understand them.

I will do this by first translating the whole Ramban as it is, and then starting again later, but with all the necessary sources laid out in detail.

והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (רמב “ן שמות כ ”ד:י') יבין סוד המשכן ובית המקדש,

And whoever examines my writings concerning Matan Toire well and deeply (learns them thoroughly) and understands them (Ramban Shemoiis 24:10) will understand the basic secrets of the Mishakn and the Holy House (Holy Temple in Jerusalem).

ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בתפלתו בבבית המקדש: י “י אלהי ישראל (מלכים א ח':כ ‘ג-כ ’ה), כמו שאמר בהר סיני: ויראו את אלהי ישראל (שמות כ ”ד:י'). והוסיף שם לפרש: י “י, לענין שרמזנו שם למעלה,

And he will be able to contemplate it from what Solomon HaMelech uttered in his prayer in the Holy House: HaShem the G0d of Yisroel (Malachim 1 - 8:23-25), As uttered at Mount Sinai: And they saw the G0d of Yisroel (Shemos 24:10). And there he added in detail: HaShem, according to our allusions there above:

כי אלהי ישראל הוא יושב הכרובים, כמו שאמר: וכבוד אלהי ישראל עליהםיה מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י':י “ט-כ'),

for the G0d of Yisroel, HE sits above the angels, as he says: And the honor/greeting of Yisroel's G0d above them from above, it is the Chaya (the beast), which I saw under the G0tte of Yisroel on the bank of the river Kevar, and I knew that they are angels (Yecheskel 10:19 - 20).

ואמר דוד: ולתבנית המרכבה הכרבים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית י “י (דברי הימים א כב ‘ח:י ’ח), וכן יזכיר תמיד בבבית המקדש: לשם י ‘י ’י (מלכים א ה':י ‘ט), לשמך (מלכים א ח':מ ’ד).

Said Dovid (the king): And for the pattern of the Merkava (Heavenly Chariot, “Seat of G0d” as it were) are the golden angels, with outstretched wings covering the box of G0d's Covenant. And so this is always mentioned in the Holy House: In the name of G0d (Malachim 1 - 5;19); in YOUR name (Malachim 1- 8:44).

ויאמר בכל פעם: ואתה תשמע השמים (מלכים א ח':ל “ב) - במדת רחמים,

And each time he says: And you, hear the heavens (Malachim 1- 8:34) - with the aspect of grace (HaShem),

וכתיב: והתפללו אל י “י דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים (מלכים א ח':מ ‘ד-מ ’ה),

And it is written: And they prayed to HaShem concerning the city of YOUR choice (Jerusalem) and the house that I have built in YOUR name, and it will make the heavens hear (Malachim 1 - 8:44-45)

ובביאור אמר: כי האומנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דברי הימים ב ו':י “ח). וכתוב על הארון: להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם י “י צבאות יושב הכרובים עליו (שמואל ב ו':ב'). ובדברי הימים: להעלות משם את ארון האלהים י “י יושב הכרובים אשר נקרא שם (דברי הימים א י ”ג:ו') - כי השם יושב הכרובים.

And in the explanations he says: Is it though that God can dwell amongst man on earth, behold, the heavens and the heavens of the heavens cannot contain (contain) you (so much the less this house) (Divrei HaYamim 2- 6:18). And concerning the box (“Ark of the Covenant”) it says: Bring up from there the box of G0d, upon which the name of HaShem of hosts is called, sitting above the angels (Shmuel 2 - 6:2) And in Divrei HaYamim (the Chronicles of Days): To bring up from there the box of G0d HaShem, sitting above the angels who are called there (Divrei HaYamim 1 - 13:6). For HaShem sits above the angels.

Ramban foreword, with all sources

והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (רמב “ן שמות כ ”ד:י') יבין סוד המשכן ובית המקדש,

And whoever examines my writings concerning Matan Toire well and deeply (learns thoroughly) and understands them (Ramban Shemoiis 24;10) will understand the basic secrets of the Mishakn and the Holy House (Holy Temple in Jerusalem).

Posuk Shemoiis 24;10:

שמות כ “ד:י'

(י) וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃

And they saw the God of Yisroel and under HIS feet like masonry of lapis lazuli, like heaven in its purity.

purity.

(יא) וְאֶל-אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת-הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃

And against the chosen ones of Yisroel he did not raise HIS hand, and they looked at God and ate and drank.

Ramban:

רמב “ן שמות כ ”ד:י'

(י) ויראו את אלהי ישראל - פירש ר' אברהם: במראה הנבואה, כמו: ראיתי את י “י נצב על המזבח (עמוס ט':א').

And they saw the God of Yisroel - Rash'is explanation: In prophetic vision, like: I shewed HaShem standing over the altar (Amos 9:1)

ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר - הוא שראה יחזקאל: כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א':כ “ו).

And under his feet like masonry of lapis lazuli - this is what Yecheskel saw: like a throne of lapis lazuli.

וכעצם השמים לטוהר - שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר, הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות (יחזקאל א':כ “ב).

And and like heaven itself, to its purity - means that under the masonry of sapphire stone they beheld heavenly purity, like the color of the terrible ice spread over the heads of living creatures (Yecheskel 1:22).

והנה בכאן כתוב: ויראו את אלהי ישראל וגו', ושם כתוב: היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל (יחזקאל י':כ'), כי תפש דרך קצרה, כי היא תחת הרקיע שהוא תחת הכסא, והכל תחת השם הנכבד.

ועל דרך הפשט טעם אלהי ישראל - לומר כי זכות ישראל אביהם עמהם לזכותם במראה הזאת.

And behold, here it is written, “And they saw the G0tt of Israel,” and there it is written, “This is the living creature that I saw under the G0tt of Israel,” and the prophet Yecheskel used an abbreviated expression, “for the living creature was under the vault that was under the throne, and all this was under the glorious name.

In accordance with the plain meaning of Scripture, the expression G0tt of Israel is used here to indicate that the merit of their father Israel was with them, and it was through his merit that they saw this vision.

ועל דרך האמת, בעבור כי הזכיר במתן תורה וידבר אלהים (שמות כ':א'), והוא כאשר אמר: הן הראנו י “י אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש (דברים ה': כ'), באר כאן שראו אלהי ישראל, ולא אמר כאשר יאמר בכל מקום: י “י אלהי ישראל, והזכיר בהם זה לומר שהשיגו הזקנים במראה הזו יותר משאר העם שהראם על הארץ את אשו הגדולה (דברים ד':ל ”ו), כי היה לעם במחיצת ענן וערפל. ואנקלוס ירמוז לזה שתירגם: וחזו ית יקר אלהא דישראל, ולא תרגם: ואיתגלי להון יקרא די “י, כמנהגו במקומות אחרים.

And according to the way of truth [the mystical teaching of Kabbalah] it is because the Scripture mentioned at the giving of the Torah, and G0tt said, which is identical to the verse: Behold, the Eternal, our G-d, has shown us His glory and His greatness, and we have heard His voice from the fire, therefore the Scripture declares here that they saw the G0d of Israel. It does not say, as it does in all other places, the Eternal, the G0d of Israel, but mentions this [the G0d of Israel] to say that the seventy elders in this vision perceived more than the rest of the people who saw His great fire on earth, because the people saw through a partition of clouds and thick darkness. Onkelos hinted at this, for he translated here: “and they saw the glory of the G0d of Israel”, but did not render it: ‘and the glory of G0d was revealed to them’, as he used to translate in other places.

End of Posuk Shemoiis 24:10

Posuk

Malachim 1 – 8:23-25

מלכים א ח':כ"ג-כ"ה

כג) וַיֹּאמַר י"י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכׇל לִבָּם. (כד) אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה.

(23) He said, "O Lord God of Israel, there is no God like you in heaven above or on earth beneath, keeping covenant and mercy with your servants who walk before you with all their heart; (24) who has kept with your servant David my father that which you promised him, which you have spoken with your mouth and with fulfilled by your hand, as it is today.

End Posuk

And there he added in detail: HaShem, according to our hints above:

כי אלהי ישראל הוא יושב הכרובים, כמו שאמר: וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י':י"ט-כ'),

for the G0d of Yisroel, HE sits above the angels, as he says: And the glory/greatness of the G0d of Yisroel above them from above, she is the Chaya (the creature) which I saw under the G0d of Yisroel on the bank of the river Kevar, and I knew that they were angels (Yecheskel 10:19 – 20).

ואמר דוד: ולתבנית המרכבה הכרבים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית י"י (דברי הימים א כ"ח:י"ח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש: לשם י"י (מלכים א ה':י"ט), לשמך (מלכים א ח':מ"ד).

Dovid (the king) said: And for the pattern of the Merkava (Heavenly Chariot, so to speak "Seat of G0d") are the golden angels, with outstretched wings covering the Chest of G0d's Covenant. And so this is always mentioned in the Holy House: In the Name of G0d (Malachim 1 – 5;19); in YOUR Name (Malachim 1- 8:44).

ויאמר בכל פעם: ואתה תשמע השמים (מלכים א ח':ל"ב) – במדת רחמים,

And each time he says: And you, hear the heavens (Malachim 1-8:34) - with the aspect of grace (HaShem),

וכתיב: והתפללו אל י"י דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים (מלכים א ח':מ"ד-מ"ה),

And it is written: And they prayed to HaShem about the city of YOUR choice (Jerusalem) and the house that I have built in YOUR name, and the heavens will hear (Malachim 1 – 8:44-45)

ובביאור אמר: כי האומנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דברי הימים ב ו':י"ח). וכתוב על הארון: להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם י"י צבאות יושב הכרובים עליו (שמואל ב ו':ב'). ובדברי הימים: להעלות משם את ארון האלהים י"י יושב הכרובים אשר נקרא שם (דברי הימים א י"ג:ו') – כי השם יושב הכרובים.

And in the explanations he says: Will God live on earth with people? Behold, heaven and the heavens of heavens cannot contain you, (much less this house) (Divrei HaYamim 2- 6:18). And concerning the box (“Ark of the Covenant”) it says: Bring up from there the box of G0d, on which the name of HaShem of hosts is called, sitting above the angels (Shmuel 2 – 6:2). And in Divrei HaYamim (the Chronicles of Days): Bring up from there the box of G0d HaShem, sitting above the angels, who is called there (Divrei HaYamim 1 – 13:6). For HaShem sits above the angels.

Who should Moishe speak to?

Or HaChayim brings here another important rule for the entire Torah:

The formula in Posuk 1:

א) {פרשת תרומה} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

It comes to determine who he should speak to. For not everything that G0d says to Moishe is intended for all ears.

That is why it says: Say to the children of Yisroel - and not to the additional people.

אור החיים שמות כ"ה:ב'

ב) דבר אל בני ישראל – צריך לדעת למה לא הספיק במה שקדם לומר לאמר והדבר מובן שלבני ישראל יאמר. או לא היה צריך לומר לאמר ויספיק באומרו דבר אל בני ישראל.

ונראה לי על דרך מה שאמרו ז"ל (יומא ד':) מנין שהאומר דבר לחבירו שהוא בבל תאמר שנאמר וידבר ה' אל משה לאמר. ועל פי הדברים האלה יצטרך לומר דבר אל בני ישראל שאם לא כן יחשוב משה כי לא בא אלא לתת רשות שאין זה בבל תאמר חובה מנין תלמוד לומר דבר וגו'. ולדרך זה תמצא מרגוע לנפשך בכל התורה כולה שאמר הכתוב לאמר וחזר לומר דבר, כי בכל מצוה צריך לומר לו לאמר ודבר ובאחת מהנה לא יהיה נשמע שחובה עליו הם הדברים לאומרם להם אלא רשות, ורבותינו ז"ל (ילקוט הראובני) דרשו דבר אל בני ישראל שלא ימנה עליהם מערב רב ודורשים לשון דברות ושררה. עוד יתבאר בסמוך באופן אחר.

Posuk 3: Give and Take

Or: How to marry in heaven?

ב) דַּבֵּר֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ⁠־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל⁠־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת⁠־תְּרוּמָתִֽי׃

Speak to the children of Yisroel and say to them: Take from me a gift from your heart, from every man whose heart inclines to it, take the gift from your heart.

Our sages say: What does take from me a gift from your heart mean?! You give a gift, you don't take it!

The short answer - everything belongs to HIM:

Since everything, the entire world, belongs to the ONE, blessed be He, what can we give to HIM?

HE has promised us that if we share the wealth and our property that HE gives us with our poor and sick and needy, He will give us back everything we give many times over.

There are many Midroshim about this: people who overcame themselves and were charitable and in return were able to live longer, healthier and better lives. Who had accidents and were told in heaven that they had been granted more years of life because of their charity, many, many stories.

The Pshat,

the simple literal interpretation of the Posuk:

Rashi: This offering consisted of three elements:

1) The obligatory half shekel of silver from which the foundations for the walls (beams) were made

2) The money for the communal offerings

3) Voluntary donations for the materials of the Mishkan - the Temple Tent.

' רש"י שמות כ"ה:ב

(ב) ויקחו לי – לשמי.

תרומה – הפרשה, יפרישו לי ממונם נדבה.

Trumah – Separation, Offering: They should give a heartfelt gift from their wealth.

ידבנו לבו – לשון נדבה, והיא לשון רצון טוב.⁠

Nedovo: Given with gladness out of free will.

תקחו את תרומתי – אמרו רבותינו: שלש תרומות אמורות כאן:

Take my Trumoi: Our sages say: Three Gifts, as stated above.

אחת תרומת בקע לגלגלת שנעשו

מהן האדנים כמו שמפורש באלה פקודי (שמות ל"ח:כ"ו-כ"ז), ואחת תרומת המזבח – בקע לגולגולת לקופות לקנות מהן קרבנות ציבור, ואחת תרומת המשכן – נדבת כל אחד ואחד שהתנדבו שלש עשרה דברים האמורים בעניין זהב וכסף ונחשת, כל המנויין בעניין,⁠ כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה, כשתדקדק בהן.

And this is the gift of the heart

שמות כ"ה:ג' וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃

Trees from Mitzrayim Midrash Shemois Rabbah, from which we can learn that the children of Yisroel planted trees in Mitzrayim, and also otherwise prepared themselves, and took the things for the Mishkan.

שמות רבה מחולק לפסוקים שמות כ"ה:ב'

[ח] דָּבָר אַחֵר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה – בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עַל עִסְקֵי הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְכוֹלִין הֵם יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ (שמות כ"ה:ב'). אָמְרוּ רַבָּנָן, אַף בַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹרְדוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בָּאִין וּמְלַקְּטִים אוֹתָן וְהָיוּ גּוֹנְזִין אוֹתָן, תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות ל"ו:ג'), וְכִי בַּבֹּקֶר הָיוּ מְבִיאִין בַּצָּהֳרַיִם לֹא הָיוּ מְבִיאִים, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהָיָה הַמָּן מוֹרִיד לָהֶם הֵבִיאוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ (שמות ל"ה:כ"ז).

(ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה – אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לְבָנָיו, אָמַר לָהֶם הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לִבְנֵיכֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, אֶלָּא יִהְיוּ כָּל צְרָכָיו מוּכָנִים בְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם (בראשית מ"ח:כ"א), וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חַי לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בָּנָיו, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם עָתִיד הוּא לוֹמַר לָכֶם: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כ"ה:ח'), וְהוּא יוֹרֵד וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהִתְקִינוּ עַצְמָן לַדְּבָרִים, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁשָּׁכְחוּ, וּכְשֶׁבָּא משֶׁה וְעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵבִיאוּ מֵעַצְמָן, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא מִמַּה שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּיָדוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן (שמות ל"ה:כ"ג), וְאוֹמֵר: וְכָל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים (שמות ל"ה:כ"ד).

And now it's time to get married!

Ramban says concerning of "Vesois":” Sois” is Toire!

So you could think it means: And this is the Toire, it is your heart's gift, you must study it, acquire it (Asher Tikchu, which you take) gold, silver and copper.

According to Ramban, however, it is exactly the opposite, and much, much deeper:

And this (the Toire), against the Truma (you are the Truma, you give yourself to the Toire), you take (the Toire) and with the Toire ME (HaShem)...

Basically, what it says here is that HaShem and Knesses Yisroel are comparable to husband and wife in a perfect marriage.

They give themselves to each other until both are in the same space, which means they are intimately connected to the extent that their boundaries can no longer be clearly drawn, where who begins and who ends.

Now it is known that there is nothing but HaShem (Ein Oid milvadoi – There is nothing but HIM).

This means that only then a person becomes what HaShem has destined him to be, once he devotes himself completely to the Toire and Mitzves because then he becomes a part of HaShem:

We can achieve this by making ourselves smaller, by making room for the OTHER in our life, our soul and living space.

In other words: The Zaddik is a living Seifer Toire. He has internalized the Toire so much that he can no longer be distinguished from it. Then HaShem is completely in him and with him.

The riddle is that each of our Zaddikim is also a unique individual at the same time.

It is even the case that only by giving up our so-called “self-interests” do we become our true selves, by completely devoting ourselves to the Toire and Mitzves and the ways of the Eibschter.

Now the question immediately arises: And how is man supposed to survive? He has to work to earn a living!

The answer: If he completely follows the ways of the ONE, he will be guided and his portion will be given to him!

And is it not true that for everything that He Yisborach has created, there is a way to enjoy it in accordance with Hashem? And even the curse on Odom and Chavo is lightened for the one who walks in the ways of the Toire, according to his share with which he does so. Until the Tzaddik, from whom it is taken away entirely.

This is the introductory commentary up to this point.

Ramban, translated and explained (notes in brackets):

רמב"ן שמות כ"ה:ג'

ב) וזאת התרומה – על דרך האמת הוא כמו: וי"י נתן חכמה לשלמה (מלכים א ה':כ"ו), וכן כתוב: וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם (בראשית מ"ט:כ"ח), וכתיב: וזאת הברכה (דברים ל"ג:א'), וכתיב:

And this is the trumo: In the truth this is to be understood: And HaShem gave wisdom to the Shloimoi (Kings 1, 5:26), and so it is written: Sois - These that your father has spoken to you and blessed them (Bereischis 49:28), and further it is written:

And "sois" - this is the broche, the blessing (Devorim 33:11)

מאת י"י היתה זאת (תהלים קי"ח:כ"ג). וכבר רמזו זה בבראשית רבה (בראשית רבה ק':י"ב) במדרש מזקנים אתבונן (תהלים קי"ט:ק'), והמבין יתבונן.

From HaShem came “Sois” – These (Tehillim 118:23). And this was already indicated in Bereischis Rabba 100:12: From the elders learn-build-distinguish (Tehillim 119:100)

And the wise one consider-learn-build.

Now, in order to understand this Ramban, one must understand the Midrash Rabba.

The Midrash says: We live a continuous chain that goes through many generations.

This chain is the Toire. Where our ancestors stopped when they became Niftar, their descendants, our younger ancestors, continued and built themselves up based on the teachings of their elders. And so we should do the same.

And the red thread is Sois- the Toire.

The Midrash in the original text:

בראשית רבה ק':י"ב

לִישְׁנָא אַחֲרִינָא, (בראשית מ"ט:כ"ח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם יַעֲקֹב, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲבִיהֶם, עָתִיד אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי הוּא מַתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה פָּתַח בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג:א'):

Note the second part of the sentence (Bereischis 49:28): And “Sois” – this is what their father Yaakoiv said to them – it is not written that way! But it says (only): “her father” – (note: without Yaakoiv). In the future another man will go out from me to bless you, and he will continue where I left off, as it is written: And “Sois” – These, what he said – and when Moish stood before them, he opened his speech with “Sois” – These, as it is written:

וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר לָהֶם אוֹמַר לָכֶם הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ אֵימָתַי הֵם מַגִּיעוֹת לָכֶם בְּשָׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד':מ"ד): וְזֹאת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בַּמֶּה שֶׁסִיֵּים לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם פָּתַח לָהֶם משֶׁה, אָמַר משֶׁה (תהלים קי"ט:ק'): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן,

And “Sois” – This is the Broche, the blessing: He says to them, I say to you, when will these Broches come to you? At the hour in which you receive the Toire - "Sois". As it is written (Devorim 4:44): And Sois is the Toire, meaning: And Sois which their father spoke to them - As Yaakoiv their father concluded with them, so Moses revealed to them, said Moses

(Tehillim 119:100): Learn from the elders (build up, analyze, guard).

יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב אָמַר לוֹ (בראשית כ"ח:ג'):

וְאֵ.ל שַׁ.דַּי, בַּמֶּה חָתַם (בראשית כ"ח:א'): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְאַף יַעֲקֹב בַּמֶּה שֶׁפָּסַק אָבִיו מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ"ט:א'): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וְחָתַם כְּשֶׁבֵּרְכָן בְּזֹאת, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, מִמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּסַק מִשָּׁם הִתְחִיל משֶׁה, וְזֹאת הַבְּרָכָה, וּבַמֶּה חָתַם משֶׁה (דברים ל"ג:כ"ט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וְאַף דָּוִד כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תְּהִלָּה, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק משֶׁה מִשָּׁם הִתְחִיל (תהלים א':א'): אַשְׁרֵי הָאִישׁ וגו', הֱוֵי: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן.

Yitzchok, when he blessed Yaakoiv, said to him (Bereischis 28:3): And Keil Schakai, how did he seal his words? (Bereischis 28:1): And Yitzchok called Yaakoiv, and likewise Yaakoiv, as Yitzchok sealed his words, so Yaakoiv opened, as it is written (Bereischis 49:1): And Yaakoiv called his sons, and he sealed his words with the broche “Sois”: And “Sois” - This, which he said: From the place where he ended, Moish began: And “Sois” - This, is the Broche (the blessing). And as Moish sealed (his words) (Devorim 43:29): Ashreicho - Happy (fortunate) are you, Yisroel, and likewise David the king, when he began praises, wrote (Tehillim 1:1): Ashrei - happy (fortunate) is the man, etc.

As was to be proved: From the elders learn (build up, guard).

Ramban continued:

רמב"ן שמות כ"ה:ג'

ובאלה שמות רבה (שמות רבה מ"ט:ג'): וזאת התרומה אשר תקחו מאתם – כנסת ישראל שהיא תרומה,

The congregation of Yisroel is the Trumah, the gift of the heart

שנאמר: קדש ישראל לי"י ראשית תבואתה (ירמיהו ב':ג').

As it is written: The Holy Yisroel to HaShem the first (most important) harvest.

ושם (שמות רבה ל"ג:א') עוד: אמר להם הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי וכביכול נמכרתי עמה, שנאמר: ויקחו לי תרומה (שמות כ"ה:ב').

And in Shemois Rabbah 33:1 further: Said to them HKBH the children of Yisroel: I have sold you the Toire, and symbolically, ME with her too.

Ramba's central point - Tzimzum and devotion

We give ourselves (Terumah) to HIM (LI), and HE gives HIMSELF to us. (Note: Means: This is Kiddushin, marriage!)

כי התרומה תהיה לי ואני עמה, כדרך דודי לי ואני לו (שיר השירים ב':ט"ז),

For the Trumah will be mine, and I with her, as it says: my beloved is mine, and I am His (Shir HaShirim 2:16).

Just as we give ourselves to HIM, so HE gives himself to us!!

וכן אמר: ככל אשר אני מראה אותך (שמות כ"ה:ט') – כי אני הוא המראה,

And so it says: Like everything I show you (Schemois 25:9) – For I am the one you see.

(Note: Everything we see is HE. And because we are so deeply involved with HIM, we no longer notice how close we really are to HIM, Boruch HU, Baruch HaShem!)

ואמר: הראה אותך (שמות כ"ז:ח') – רמז למלת אני,

A small riddle with a big solution

What I have shown you (Shemois 27:19)

[Note Posuk is the building instructions for the big altar outside: שמות כ"ז:ח'

]ח) נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃

Why the altar here? Korbanois are given on the altar. Korban comes from Karoiv, near. To approach. How do you approach? You make room for the other, in your own space. How do you do that? You make yourself smaller! And you make sacrifices - you let the other person be who they are without denying yourself. You work on your own weaknesses before accusing the other person of theirs. However, all of this is based on reciprocity. There must be no “pathological self-denial and empathy”. For every human being is created in the image of HaShem - including myself!

This in turn means that hurtful and boundary-breaking statements and behavior must not be accepted, but rather put in their place.

How did the Holy One, the creator create the world? He made himself smaller! He gave creation space - and boundaries. And he gives us humans space with him!

All the more reason for us to give HIM space with us.

How do we do that?

We make ourselves, our EGO, smaller. We approach 0.

The Mahara'l in his drasha on Shabbos HaGodoil brings a very important piece in which he explains how man can approach Hashem. By making of himself "Mo - what?", means he erases his evil inclination´s will until he becomes something indefinable, and only the will to serve HaShem remains. Then he becomes similar to HaShem, who is also "MO" - What - Indefinable.

See also the Shiur here: “Melech ve Malka die mechubediken sug zair”

וכן: אשר אתה מראה (שמות כ"ה:מ'),

וכן אמר דוד: הכל בכתב מיד י"י עלי השכיל (דברי הימים א כ"ח:י"ט) – כי היתה עליו יד י"י.

Dovid Ha Melech was so lofty that Hashem had his hand on him, and while writing guided his hand.

(Means: Dovid HaMelech had progressed so far in his Tzimtzum that the Shechinah could come to live in his body and guide his hand).

And the summary:

Alexander: Chasidic Rebbe asked: Where is Ha Shem? He is where we let him be!

Gold, silver and copper

מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת

Gold, silver, copper

Rabbeinu Bechaye

(note: Rabbeinu Bechaye agrees with Rashi and follows Midrash Tanchuma, namely that the Psukim are not written in sequence and the Mishkan was only commanded after the sin of the golden calf. It is very likely that Ramban therefore does not mention it):

Gold

Gold is because we have been forgiven the golden calf, Midrash Tanchuma.

תנחומא פרשת תרומה ח'

The entire midrash:

Tanchuma Terumah 8

ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כ"ה:כ"ח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה':ו'), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות ל"ח:כ"ט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב Example: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות ל"ב:ג'). אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיהו ל':י"ז).

Tanchuma Terumah 8

And they shall build Me a sanctuary, that I may dwell among them (Exod. 25:8). On which day did He tell Moses the part relating to the Temple? It was on the Day of Atonement. This was so even though the part of the Torah describing the sanctuary precedes the incident of the golden calf. R. Judah, son of R. Shalum, said: There is actually no before or after in the Torah, as it is said: Lest she walk in the straight path of life, her ways go astray, but she does not know it (Prov. 5:6). This verse refers to the arrangement of the Torah and its portions. Therefore, on the Day of Atonement, He said to Moses: Make Me a sanctuary.

How do we know this is so? Moses went up Mount Sinai on the sixth day of the month of Sivan and stayed there for forty days and forty nights. He remained there forty days more, and then forty days more, making a total of one hundred and twenty days. It must have been on the Day of Atonement, then, when he told Moses about the temple, for on that day they were forgiven. And on that day the Holy One, blessed be He, said to them, Build Me a sanctuary, that I may dwell therein, that the nations may know that He has forgiven them the deed of the golden calf. It was called the sanctuary of testimony, for it testified to the nations of the world that the Holy One, blessed be He, dwelt in their sanctuary.

The Holy One, blessed be He, declared, Gold shall be put in the sanctuary to atone for the gold with which the golden calf was made, as it is said: And all the people brake the golden rings (Exod. 32:3). So they made atonement with gold; and this is the offering that you shall take from them: gold (ibid. 25:2). The Holy One, blessed be He, said: For I will heal you and heal your wounds (Jer 30:17).

The four Kingdoms – the four Exiles

תנחומא מחולק לפסוקים שמות כ"ה:ג'

[ז] וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ וְגוֹ' – זָהָב – כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ: אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. (דניאל ב':ל"ח). כֶּסֶף – כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, דִּכְתִיב: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף (אסתר ג':ט'). נְחֹשֶׁת – כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכֻּלָּם. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים – כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי (בראשית כ"ה:כ"ה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּאוֹת וּבָאוֹת עֲלֵיכֶם, אֲנִי מַצְמִיחַ לָכֶם יְשׁוּעָה מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, שֶׁמֶן לַמָּאוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי (תהלים קל"ב:י"ז). וְדָנִיֵּאל הָיָה רוֹאֶה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ וּמִתְיָרֵא, וּכְתִיב: אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי (דניאל ז':ט"ו). וּמַה דָּנִיֵּאל רוֹאֶה? כֵּיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַחֲלוֹם, וּבָא דָּנִיֵּאל וּפָתַר וְאָמַר לוֹ: הַצֶּלֶם שֶׁרָאִיתָ, אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא (דניאל ב':ל"ב), חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף (דניאל ב':ל"ב), זוֹ מַלְכוּת מָדַי, וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ (דניאל ב':ל"ט). וּמְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ (דניאל ב':ל"ב). זוֹ מַלְכוּת יָוָן, וּמַלְכוּ תְלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא (דניאל ב':ל"ט). שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל (דניאל ב':ל"ג), זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית הִיא מַלְכוּת אֱדוֹם, וּמַלְכוּ רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא יְהֵא מוֹשֵׁל בְּכָל הָאָרֶץ כַּבַּרְזֶל שֶׁהוּא מְהֻדָּק כֻּלָּהּ, וְלָמָּה מוֹשְׁלָהּ כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּלְכוּת הַזּוֹ עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל חֶרֶס. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַרְזֶל וּבְחֶרֶס. מָה הַבַּרְזֶל קָשֶׁה, כָּךְ הַמַּלְכוּת קָשָׁה. מָה הַחֶרֶס נוֹחַ לְהִשְׁתַּבֵּר, כָּךְ הִיא מִשְׁתַּבֶּרֶת בְּפֶתַע, וּשְׁבָרָהּ כְּשֶׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא (ישעיהו ל':י"ד). דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה בָּבֶל כַּחֶרֶס? שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי חֶרֶס. וְהוּא הָיָה רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר: חָזֵהּ הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא בֶּן לָקִישׁ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמְחָת לְצַלְמָא, לְכָל מַלְכוּת שֶׁהֵם עוֹבְדוֹת לַצֶּלֶם בְּצַלְמָוֶת. וּבִזְכוּת מָה הוּא מוֹשֵׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּאֶבֶן? בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְגֵעִים בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (שמות ל"א:י"ח). דָּבָר אַחֵר, בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מ"ט:כ"ד). דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּאֶבֶן? לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הָאֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם (יחזקאל ל"ו:כ"ו). וּמְחָת לְצַלְמָא, שֶׁהוּא מְכַלֶּה אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְגוֹ' (ישעיהו י"א:ד'). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּהַשְׁקֵט וָבֶטַח בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח (יחזקאל כ"ח:כ"ו).

This is the offering that you shall take from them: gold, etc. (Exodus 25:3). The gold corresponds to the kingdom of Babylon, as it is written about her: You are the head of gold (Genesis 2:38); the silver corresponds to the kingdom of Media, as it is written: And I will pay ten thousand talents of silver (Esther 3:9); and the brass corresponds to the kingdom of Greece, which was the smallest (most powerful) of all. And the rams' skins dyed red correspond to the kingdom of Edom, for it is said: And the first became reddish (Genesis 25:25). The Holy One, blessed be He, said: Although you have suffered because of the four arrogant kingdoms that attacked you, I will bring you deliverance from the midst of bondage. As it is written: The oil for the light (Exodus 25:6). This refers to the Messiah, as it says: There I will raise up a horn for David, there I have ordained a lamp for my anointed (Ps. 132:17).

Daniel saw the four kingdoms and was terrified, as it is written: As for me, Daniel, my spirit was tormented within me (Dan. 7:15). What did Daniel see when Nebuchadnezzar revealed his dream? He told him: In the great dream that you saw, his head was of fine gold—that indicates you; his breasts and his arms of silver—that is the kingdom of Media. After you another kingdom will arise that will be inferior to you; and his thighs of brass indicate the kingdom of Greece. And another, a third king of brass, who will bear dominion over all the earth. And his thighs of iron, his feet partly of iron and partly of clay, that is the fourth kingdom, Edom; the fourth kingdom will be strong like iron (Dan 2:33, 39-40). I will rule the whole world with iron power, as it is said: It strikes down everything (ibid.). Why is it compared to both iron and clay? Our sages said: Because in the future it will use a clay coin! Another comment on why it is compared to iron and clay. In the future it will be like iron and clay, for as iron is hard, so this kingdom will be hard, and as clay is easy to break, so it will be broken. And he will break it as a potter's vessel is broken, and will smash it without mercy, so that among the fragments there will not be found a shard to take fire from the hearth or to draw water from the cistern (Isa 30:14).

Another comment. Why is it compared to vessels made of clay? Because in the future it will be treated like a clay vessel.

He (Daniel) saw the coming of the Messiah (in his vision), as Daniel said: You saw until a stone was cut out without hands, which struck the image on its feet, which were of iron and clay, and broke them (Dan. 2:34). R. Simeon, the son of Lachish, objected: This verse refers to the Messiah. Breaking the image refers to all the kingdoms that serve idols. Why is the Messiah's reign compared to stone? It is compared to stone because of the Torah that Israel is working on, as it says: The two tablets of the testimony, tablets of stone, written with the finger of God (Exodus 31:18). Another explanation why it is compared to a stone. It is because of the merit of Jacob, of whom it is written: From there, from the shepherd, the stone of Israel (Gen. 49:24).

Another explanation. He is compared to stone because he destroyed a heart of stone, as it is written: And I will take away the heart of stone out of their flesh, and will give them a heart of flesh (Ezek. 36:21). He who smashed the image (Dan. 2:34) indicates that he will put an end to all nations, as it is said: And he will smite the land with the rod of his mouth (Isa. 11:4). At that time Israel will dwell in peace and security in the world, as it is said: And they shall dwell safely therein, and build houses, and plant vineyards; yea, they shall dwell securely (Ezek. 28:26).

Tanchuma Terumah 8

8) And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them (Exod. 25:8). On which day did He relate to Moses the portion relating to the Temple? It was on the Day of Atonement. That was so despite the fact that the Torah portion describing the Sanctuary precedes the incident of the golden calf. R. Judah the son of R. Shalum said: There is actually no such thing as preceding or following in the Torah, as is said: Lest she should walk the even path of life, her ways wander, but she knoweth it not (Prov. 5:6). This verse refers to the arrangement of the Torah and its sections. Hence, it was on the Day of Atonement that He told Moses: Make Me a Sanctuary.

Whence do we know this to be so? Moses went up Mount Sinai on the sixth day of Sivan, and remained there for forty days and forty nights. He stayed there another forty days, and then a final forty days, totaling one hundred and twenty days in all. Thus you find that it must have been on the Day of Atonement that he told Moses about the Temple, for it was on that day that they were forgiven. And on that day the Holy One, blessed be He, told them: Make Me a Sanctuary, that I may dwell therein, so that the nations might know that He had forgiven them for the episode of the golden calf. It was called the Sanctuary of the Testimony, for it bore witness to the nations of the world that the Holy One, blessed be He, dwelt within their Sanctuary.

The Holy One, blessed be He, declared: Let gold be placed within the Sanctuary to atone for the gold with which the golden calf was fashioned, as it is said: And all the people broke off the golden rings (Exod. 32:3). Thus they atoned with gold; And this is the offering which ye shall take of them: gold (ibid. 25:2). The Holy One, blessed be He, said: For I will restore health unto thee, and I will heal thee of thy wounds (Jer. 30:17).

RYBA - TORAH - MITZVOT

Parashas Trumoh - instructions for heavenly marriage

Terumoh - Learning protocol with Alexander

This parashah is dedicated to the Bibas and Goldman families.

Summary - Introduction

What is the Mishkan

Zimzum

Ramban's Preface:

Posuk Shemoiis 24;10:

Posuk

And there he added in detail: HaShem, according to our hints above:

Who should Moishe speak to?

Posuk 3: Give and Take

The Pshat,

And now it's time to get married!

Ramban, translated and explained (notes in brackets):

Ramban continued:

Ramba's central point - Tzimzum and devotion

A small riddle with a big solution

And the summary:

Gold, silver and copper

The four Kingdoms – the four Exiles

No comments:

Post a Comment

Blog Archive