Vayetze 2024
Schluss von
Toildois: Die Toire beschreibt Yaakovs Flucht aus Sicht der Eltern, sie
schicken ihn nach Padan Aram, und er geht zu Lovon.
Dann noch Ende
Eisav, und damit ist die Familiengeschichte zu Hause abgeschlossen.
Jetzt geht es auseinander.
Die Kinder verlassen das Haus.
Damit beginnt ein
neues Kapitel, und es wird jetzt aus Yaakovs Sicht erzählt.
(י) {פרשת ויצא} וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
Wie bei Avrohom
Lech Lecha, ist hier Va Yeitzeh: Er geht von Zu Hause weg.
Ein weiteres: Er
floh vor Eisav, und er ging eine Frau finden:
Midrasch Rabba
בראשית רבה מחולק לפסוקים
בראשית כ"ח:י'
[ב] רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח:
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים (תהלים קכ"א:א'), אֶשָּׂא עֵינַי
אֶל הַהוֹרִים לְמַלְפָנַי וְלִמְעַבְּדָנַי. מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי (תהלים קכ"א:א'),
אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ: וַיִּקַּח
הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִים וגו' (בראשית כ"ד:י'), וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא
צָמִיד אֶחָד. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר גָּדוּד שִׁלְּחוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי
אָמַר שִׁלַּח עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁעָמַד עֵשָׂו וּנְטָלָהּ מִמֶּנּוּ. חָזַר וְאָמַר
מָה אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, חַס וְשָׁלוֹם, לֵית אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי
מִן בָּרְיִי, אֶלָּא: עֶזְרִי מֵעִם ה' (תהלים קכ"א:ב'). אַל יִתֵּן לַמּוֹט
רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ (תהלים קכ"א:ג'), הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן
וגו' (תהלים קכ"א:ד'), ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע (תהלים קכ"א:ז'), מֵעֵשָׂו
וּמִלָּבָן. יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ (תהלים קכ"א:ז'), מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. ה'
יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ (תהלים קכ"א:ח'), וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.
[ג] רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן
נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי י"ט:י"ד), רַבִּי פִּינְחָס
בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין
זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן
לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר (בראשית כ"ד:נ'). בַּנְּבִיאִים:
וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא (שופטים י"ד:ד'). בַּכְּתוּבִים
הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ
וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה
גְּמַלִּים בָּאִים (בראשית כ"ד:ס"ג). יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב:
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.
Yaakov ging ca.
800 km von Hevron bis Haran (Nordsyrien, ca. Urfa oder Manbij). Damals konnte
man kaum alleine überleben bei so einer langen Reise! Proviant, Räuber,
Raubtiere, Schlangen, Wetter!
Also die Reise
selbst ist schon ein sehr grosses Ness.
Daher auch
davvent Yaakoiv zu HaSchem: Sollte ich gesund und wohlbehalten wieder nach
Hause – also nach Beer Sheva – kommen, usw..
Hatte er denn
keine Emune?
Er war doch ein
Novi, er war doch ein Zaddik!
Sagt Rav Michoel
Mosbacher im Namen des Netziv:
כב) וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים
אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃
Warum zuerst
Erinnern, und dann das Gebet erhören?
Weil, selbst wenn
etwas schon beschert ist, der Mensch eben doch noch sein Teil in Form von
Tefillo tun muss, um die schon beschlossene Sache auch zu verwirklichen.
Von allen
Menschen wird Tefillah verlangt (bis hier Zitat), kal ve chomer vom Zaddik, der
doch uns die Spur legt!
(כב) וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
(כג) וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃(כד) וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃
(כה) וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃(
כו) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃(
כז) מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
(כח) וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
Wieso bei Leah grosses Fest und bei Rochel – grosses Schweigen?
Bei Leah musste er doch dafür sorgen, dass Yaakov abgelenkt und betrunken
war, um ihm die Leah unterjubeln zu können.
Bei Rochel braucht er keine Ausgaben zu machen, er kann es sich sparen, sie
ist billig zu haben, der will die ja so sehr. Braucht man nichts weiter machen.
(כב) ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש
משתה – אמר להם אתם יודעין שהיינו מדוחקים למים. וכיון שבא צדיק זה לרגלו נתברכו המים. ואם אני נותן לו רחל מיד הוא הולך. אם רצונכם אתן לו את לאה. והוא מתעכב עמנו עוד שבעה שנים. אמרו לו טוב עשה כאשר דברת.
בראשית רבה מחולק לפסוקים
בראשית כ"ט:כ"ב
(כב) [יח] וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ
מִשְׁתֶּה – כִּנֵּס כָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ, אָמַר לָהֶם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהָיִינוּ
דְחוּקִים לְמַיִם וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַצַּדִּיק הַזֶּה לְכָאן נִתְבָּרְכוּ הַמַּיִם,
אֲמַרִין לֵיהּ וּמָה אַהֲנֵי לָךְ, אֲמַר לְהוֹן אִין בָּעֲיִין אַתּוּן אֲנָא מְרַמֵּי
בֵיהּ, וְיָהֵב לֵיהּ לֵאָה דְּהוּא רְחִים לַהֲדָא רָחֵל סַגִּי, וְהוּא עָבֵד הָכָא
גַּבְּכוֹן שִׁבְעָה שְׁנִין אוֹחֳרִין. אֲמַרִין לֵיהּ עֲבֵיד מַה דַּהֲנֵי לָךְ.
אֲמַר לְהוֹן הָבוּ לִי מַשְׁכּוֹן דְּלֵית חַד מִנְּכוֹן מְפַרְסֵם, וְיַהֲבוּן לֵיהּ
מַשְׁכּוֹנִין, וַאֲזַל וְאַיְתֵי עֲלֵיהוֹן חֲמַר מְשַׁח וְקוֹפָר, הֱוֵי לָמָּה נִקְרָא
שְׁמוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁרִמָּה בְּאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ. וְכוּלֵּי יוֹמָא הֲווֹ מְכַלְּלִין
בֵּיהּ וְכֵיוָן דְּעָל בְּרַמְשָׁא אֲמַר לְהוֹן מָה הוּא כְּדֵין, אֲמַרִין לֵיהּ
אַתְּ גָּמַלְתְּ חֶסֶד בִּזְכוּתָךְ, וְהָיוּ מְקַלְּסִין קוֹדְמוֹי וְאָמְרִין הָא
לַיָא הָא לַיָא, הִיא לֵאָה הִיא לֵאָה. בְּרַמְשָׁא אֲתוֹן מַעֲלָתָא וַחֲפוֹן בּוֹצִינַיָא.
אָמַר לָהֶן מַהוּ כְּדֵין, אָמְרֵי לֵיהּ מָה אַתְּ סָבוּר דַּאֲנַן דִּכְרִין דִּכְוַתְכוֹן.
וְכָל הַהוּא לֵילְיָא הֲוָה צָוַח לָהּ רָחֵל, וְהִיא עָנְיָא לֵיהּ. בְּצַפְרָא וְהִנֵּה
הִיא לֵאָה, אָמַר לָהּ מָה רַמָּיְתָא בַּת רַמָּאָה, לָאו בְּלֵילְיָא הֲוָה קָרֵינָא
רָחֵל וְאַתְּ עֲנֵית לִי. אָמְרָה לֵיהּ אִית סַפָּר דְּלֵית לֵיהּ תַּלְמִידִים,
לֹא כָךְ הָיָה צוֹוֵחַ לָךְ אֲבוּךְ, עֵשָׂו, וְאַתְּ עָנֵי לֵיהּ. וַיֹּאמֶר אֶל
לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִי וגו', וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן וגו', מַלֵּא
שְׁבֻעַ זֹאת וגו'.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר
אַחָא מִכָּאן שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, אֶלָּא מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת
וגו'
.Im Midrasch
steht, beim Fest für Leah hat er auch die Gäste betrogen: Geld „für Leah“
gesammelt, wenn Ihr was sagt, bleibt das Geld bei mir!
Aber er hat das Geld nie zurückgegeben.
Silpa war eigentlich die Sklavin von Rochel. Tochter einer Nebenfrau von
Lovon. So hat er Yaakov getäuscht. Silpa war die Jüngste.
Warum hat Yaacov die Leah nicht erkannt in der Hochzeitsnacht?
Seder Olam Rabba 2 sagt, sie waren Zwillinge! Und daher steht auch dass
Leahs Augen „weich“ waren, verweint. Das war der einzige Unterschied!!
בראשית ל':י'
(י) וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃
רש"י בראשית ל':א'
רש"י בראשית ל':י'
(י) ותלד זלפה – בכולן נאמר הריון חוץ מזלפה, לפי שהיתה בחורה
מכולן ותינוקת בשנים, ואין הריון ניכר בה. וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה, שלא יבין
שמכניסין לו לאה, שכך מנהג ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה.
(ל) וַיָּבֹא֙
גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד
עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
בראשית כ"ט:ל"א
(לא) וַיַּ֤רְא
יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃
(לב) וַתַּ֤הַר
לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה
יְהֹוָה֙ בְּעׇנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
Steigerung in der
Beziehung von Leah mit Yaakov: Sehen– weit weg. Hören – näher. Sich
Anschliessen – noch näher. Und dann, bei Yehudo, ist keine Rede mehr vom Mann,
heisst alles ist in Ordnung. Sie hat mehr als ihr Soll erfüllt.
(לב) וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ בְּעׇנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃(לג) וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃(לד) וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃(לה) וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃
Jetzt bekommt Rachel Stress, und anstatt zu HKBH zu davvenen, fleht sie
ihren Mann an. Sie hat sich so stark daran gewöhnt, für alles zu ihm zu gehen,
zum Zaddik. Und da vergisst sie was... Und Yaakov wird unwirsch. Das wäre
unmittelbar nach der Heirat undenkbar! Heisst, sie haben sich aneinander
gewöhnt, und jetzt kommen auch die negativen Gefühle zum Ausdruck.
בראשית ל':א'
(א) וַתֵּ֣רֶא
רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר
אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃
(ב) וַיִּֽחַר־אַ֥ף
יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ
פְּרִי־בָֽטֶן׃
Rochel muss noch sehr lange warten.
Erst als Leah, bei Dinah, für Rochel davvent und sagt,
es geht nicht, dass ich Rochels Anteil so schmälere, bekommt Rochel den Yoisef.
Und in dieser ganzen Episode hört man nichts von Yaakov. Es ist reine
Frauensache!
בראשית ל':כ"א
(כא) וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת
וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
Der Midrasch sagt doch, dass Leah gedavvent hat dafür,
dass es ein Mädchen wird, und HKBH hat das Geschlecht geändert, damit Rochel
auch 2 Söhne haben kann.
(כב) וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים
אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃
(כג) וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן
וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃
Rochel hatte die Gunst des Zaddik, und musste sich
nicht bemühen. Und daher vielleicht hat sie auch nicht so heftig gedavvent?
Was man sieht im Allgemeinen, ist dass die Mehrheit
der Kinder von grossen Persönlichkeiten in der Torah und Tanach nicht gross sind.
Sie sind sogar problematisch. Eli, Schmuel, Moische.
Die Koihanim sind da eine absolute Ausnahme! Sie haben
sich sehr bemüht und gelernt und waren sehr nahe bei HaSchem.
Nadav und Avihu waren HKBH sogar noch näher als
Moische und Aharoin!
Und ihre Petire wird von der Toire 4 mal erwähnt, was
schon zeigt, wie sehr teuer sie waren in HaSchems Augen.
בראשית ל"א:ד'
(ד) וַיִּשְׁלַ֣ח
יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ׃
Siehe auch Text von 2023.
Warum aber wird hier Rochel vor Leah erwähnt? Es wäre
doch, bemäss obigen Beobachtungen, angebracht zu denken
dass nun Leah
genau die gleiche Statur hatte in Yaakovs Augen?
Sagt Raschi:
רש"י בראשית ל"א:ד'
ד) ויקרא לרחל – תחילה, ואחר
כך ללאה, שהיא היתה עיקר הבית, שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן. ואף בניה של לאה מודים
בדבר, שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומר: כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן וגו' (רות ד':י"א),
הקדימו רחל ללאה.
No comments:
Post a Comment