Eikev – 2023-25
Contents
Man soll sich nicht vor Verführern und Scheinpropheten fürchten
Zusammenfassung
Die gesamte Parascha steht unter dem
Titel Ekev.
Nun hat Eikev drei mögliche
interpretationen:
א) בגלל, בשביל זה Wegen,
um-zu, für dies, damit
ב) בסוףו של דבר am
Ende, schlussendlich
ג) בסיבובים סיבובים, בעקבות, דרך עגב
auf Umwegen, mit Mühen, nebenbei, mit Verdrehungen und
Windungen
Schauen wir, welche Themen in der
Parascha vorkommen:
1: grosser umfassender Segen:
A: Für die Eroberung des
Landes, Ermutigung und geistige Stärkung, Erinnerung an alles was HaSchem seit
den 10 Plagen für uns machte;
B: Ermutiung und
Ermahnung, Segen für´s Leben im Lande Yisroel, so wir die Toire halten.
2: Erinnerung an die bestandenen
Prüfungen, und an spezielle Wunder wie das Mon, die Wolken, die Wasserquelle.
3: Die essentielle Einheit von Land,
Volk, Tempel und G0tt als Ziel der gesamten Schöpfung.
4: Eretz Yisroel ist das Edelste
Land der Welt. Es hat alles was das Volk zum Leben braucht, und es steht unter
direkter Anleitung und Wache HaSchems, immer.
5: Warnung zur Bescheidenheit: Nicht
wegen des Volkes geistiger Grösse und seiner Verdienste, sondern aus reiner
Gnade und im Namen unserer heiligen Vorväter erhalten wir das Land.
6: Versprechen der Strafe und des
Exils, so wir die Toire verachten.
7: Detailliertere Anweisungen zu den
im Lande befindlichen Götzen und ihren Dienern. Verbot des Profitierens von
Götzen und ihren Teilen.
8: Erinnerung an die Sünden,
speziell das goldene Kalb, und Moisches Mühen zur Erlangung von Vergebung und
zur Erlangung der zweiten Tafeln; und die Kundschafter/Spione und deren Folgen.
9: Eine grosse, poetische
Aufforderung und Deklaration, was HaSchem von SEINEM Volke will: Dass es IHN
Ehr-fürchtet, liebt und verehrt, und SEINE Toire lernt und hält. Dies, weil es
das Beste ist, was einem Menschen auf dieser Welt widerfahren kann, weil
HaSchem uns nur Gutes will.
10: Der zweite Teil des
Schema-Gebetes: das Ganze in Kürze und verschlüsselt nochmals.
Eikev: Schlussendliches Ziel der
Schöpfung ist es, dass Ganz Yisroel aus freien Stücken und aus verstehender
Liebe – soweit ein Mensch zu verstehen fähig ist – HaSchem dient, dadurch die
gesamte Menschheit erleuchtet und schlussendlich die glorreiche Endzeit – die
eigentlich erst der Anfang der Ewigen Welt ist – einläutet.
Da jedoch der Mensch aus freien
Stücken entscheiden können muss, braucht es die Möglichkeit, Böses zu tun,
heisst „entgegen dem Schöpferwillen“ zu handeln, vom süssen Wege der Toire
abzuschwenken auf die vielen krummen Wege des Götzendienstes und der
„Anti-Schemius, Anti-Schem, Gegen Gott, Gottlosigkeit“.
Warum „entgegen ..“ in
Anführungszeichen? Weil ER, in SEINER unendlichen Güte, und der ja den
Gesamtplan geschrieben hat, auch diese Möglichen Verirrungen eingepreist hat.
Heisst: Schlussendlich, Ekev, wird
auch das Böse nur zum Guten beitragen, soviel es auch scheinbar eigenständig
dem EINEN widerhandelt, und so absolut schrecklich und abscheulich es uns jetzt
begegnet. Und man soll nicht irren, zu sagen „ach, dann ist ja alles gut, alles
nur Illusion, Leiden ist gut, tut nicht so, alles vorbestimmt“.
Dies ist nicht die Meinung.
Der Schrecken ist real, das Leiden
unnötig, und die Bösen werden bestraft werden.
Denn auch sie haben freie Wahl, und
es gäbe zu jeder Zeit in der Menschheitsgeschichte die Möglichkeit, das Gute zu
tun, das Böse zu beseitigen, und sofort die Kommende Welt herbeizuführen!
Deshalb Eikev: Auf Umwegen,
und schlussendlich eben doch.
Details
עקב 2023
ד (ל) בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ
וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃
דברים ז':י"ב
(יב) {פרשת עקב} וְהָיָ֣ה׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן
אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם
וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר
נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
רמב"ן דברים ז':י"ב
(יב) טעם עקב – כמו בעבור, וכן: עקב אשר שמע
אברהם בקולי (בראשית כ"ו:ה').
וכתב רבינו שלמה: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון,
ישמור י"י לך אבטחתו.
והכתוב מזכיר המשפטים – אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני
ממונות שלא יבזו אותם.
והמפרשים אמרו (אבן עזרא דברים ז':י"ב) כי
טעם עקב – שכר באחרית, וכן: בשמרם עקב רב (תהלים
י"ט:י"ב). יאמר:
והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם, שישמור השם לך הברית והחסד ואהבך. ונכון
הוא, כי יקראו בלשון הקדש תחלת כל דבר ראש, כלשון:
ראש דברך אמת (תהלים קי"ט:ק"ס), וכן גדול הדור: ראשי העם (במדבר
כ"ה:ד'), והמשובח: ראש בשמים (שיר השירים ד':י"ד). וכן יקראו אחרית כל
דבר: עקב, כי הלשון יתפוש דמיונו באדם, והראש בו תחלה והעקב בו אחרית וסוף. וכן
יאמר הכתוב: לראש ולא לזנב (דברים כ"ח:י"ג) – לדמיון גוף בהמה.
ואנקלוס תירגם:
חלף, כמו: חלף עבודתכם (במדבר י"ח:ל"א), עשאו לשון סבוב, נגזר
מן: והיה העקוב למישור (ישעיהו מ':ד') – הדרך המעוקל ההולך סביב סביב,
וכן: עקובה מדם (הושע ו':ח') – מסובבת ומוקפת. יאמר: והיה סבת שמעכם
המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו. ויפה פירש. ודומה
לזה: בגלל הדבר הזה (דברים ט"ו:י') – בסבתו, מלשון: וגללו את האבן
(בראשית כ"ט:ג').
Und die Wirkung davon, dass ihr hört und befolgt, wird
HaSchem seinen Bund halten.
Alexander: Jetzt habt Ihr niemanden mehr, für euch zu
davenen. Und selbst wenn ihr nur die Mischpotim hält, wird HaSchem seinen Bund
halten. Denn ich bin nichtmehr da um für euch zu bitten.
וכן על דעתי, כל לשון עקיבה – גלגול וסבוב: עקוב
הלב (ירמיהו י"ז:ט'), ויעקבני זה פעמים (בראשית כ"ז:ל"ו), ויהוא
עשה בעקבה (מלכים ב י':י"ט) – ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב
"ישורון", כי הפך העקוב מישור.
Yaakoiv hat das krumme gerade gebogen.
וכן אחורי הרגל שנקרא עקב: וידו אוחזת בעקב עשו
(בראשית כ"ה:כ"ו) – יקראנו כן בעבור היותו מעוגל, כאשר יקרא הלשון אמצע
היד והרגל: כפות, בעבור היותם כמו כפות הזהב. ומורגל הוא בלשון כמו שאמרו בסיפרי
(ספרי דברים ל"ג:ב'): מימינו אש דת למו (דברים ל"ג:ב') – כשהיה הדבור
יוצא מפי הקב"ה היה יוצא דרך ימינו של קדש לשמאלן של ישראל, ועוקב את מחנה
ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל וכו', כלומר: מקיף. וכן לשונם (בבלי
ב"ק קי"ג.): באין עליו בעקיפין – בסבות ובגלגולין, כמו: עקבין, ששתי
האותיות האלה שוות הן, כאשר פירשתי כבר (רמב"ן ויקרא י"ט:כ').
ג עיקרים למילת עקב:
ד) בגלל, בשביל זה Wegen,
um-zu, für dies, damit
ה) בסוףו של דבר am Ende,
schlussendlich
ו) בסיבובים סיבובים, בעקבות, דרך עגב auf
Umwegen, mit Mühen, nebenbei, mit Verdrehungen und Windungen
Man soll sich nicht vor Verführern und Scheinpropheten
fürchten
Sonder diese ohne Mitleid ausmerzen.
Denn sie haben auch kein Mitleid,
und sie werden sonst grosses Unheil anrichten.
והזכיר: את המשפטים האלה – להזהיר מאד במשפטים, כי לא יהיה
עם רב כולו נזהר במצות כולן שלא יחטאו בהן כלל, רק במשפטים יעמידו התורה, כמו
שנאמר בהן: וכל ישראל ישמעו וייראו (דברים כ"א:כ"א). ועוד, כי רבים
ירחמו מלסקול האיש ולשרוף אותו אחרי שנעשית העבירה, כמו שיאמר: ולא תחוס עינך
(דברים י"ט:כ"א). ועוד, שייראו מן התקיפים ומן המטעים, כמו שאמר: לא
תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא
(דברים א':י"ז), ואמר בנביא השקר: לא תגור ממנו (דברים
י"ח:כ"ב), והזכיר כל אלה במסית: לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך
עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו (דברים י"ג:ט'). יזהיר לא תשמע אליו – מפני
הטעאתו, ולא תחוס – מפני הרחמנות שירחמו רכי הלבב על הנדונים, ולא תכסה – שלא
תשתוק בעבור תקפו ויראת בני משפחתו.
Du sollst dich nicht vor ihm fürchten (Deuteronomium
18:22). Und er erwähnte all dies in Bezug auf den Verführer: Du sollst nicht
auf ihn hören, und du sollst ihn nicht anhören, und dein Auge soll ihn nicht
schonen, und du sollst kein Mitleid haben, und du sollst ihn nicht decken
(Deuteronomium 13:9). Er warnt: ‚Du sollst nicht auf ihn hören‘ – wegen seiner
Verführung, ‚und du sollst ihn nicht schonen‘ – wegen des Mitleids, das die
Weichherzigen mit den Verurteilten haben könnten, ‚und du sollst ihn nicht
decken‘ – damit du nicht schweigst wegen seiner Macht oder aus Furcht vor
seiner Familie.
אור החיים דברים ז':י"ב
(יב) והיה עקב תשמעון וגו' – צריך לדעת אומרו והיה מה
יהיה, אם השמירה שהוא אומר בסמוך, לא היה צ"ל אלא עקב תשמעון ושמר, ומה
צורך בתיבת והיה,
עוד צריך לדעת אומרו עקב ולא אמר אם תשמעון כדרך
אומרו (ויקרא כ"ו ג') אם בחקותי, ורבותינו ז"ל דרשו (תנחומא) אם
מצות שהאדם דש בעקביו תשמעון, וזה דרך דרש.
ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה
מ"ב) אין והיה אלא שמחה, והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את
כל אשר צוה ה' לעשו' אז
ישמח לבו ויגל
כבודו, אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת
מכל מצות ה' בין מצות לא תעשה בין מצות עשה עליו אמר שלמה (קהלת ב') ולשמחה מה זה עושה, והוא אומרו והיה שמחה תהיה לך עקב תשמעון פירוש עקב הוא סוף ותכלית, כדרך
שמצינו שישתמשו חז"ל בלשון זה בלשון המשנה (סוטה מ"ט:) בעקבות משיחא וכו' כי בגמר זמן
ביאתו יקרא עקבות, כמו כן אמר עקב תשמעון את
המשפטים ושמרתם ועשיתם אז הוא זמן השמחה וכל שלא הגיע לזה אין לו מקום לשמוח
וכמאמר חסידי ישראל (חובת הלבבות שער הפרישות פ"ד) שהפרוש אבלו בלבו וצהלתו
בפניו, כי אין נכון לשמוח מי שהוא עתיד לעמוד בבושה וכלימה לפני מלך הגדול ואין
צריך לומר מי שמחויב ראשו למלך, וכפי זה שיעור עקב הוא סוף שמיעת כל המשפטים.
עוד נתכוון לומר שאין שמחה לאיש אלא בסוף השמיעה, וכל עוד
שלא גמר אדם עבודתו לא יאמין בצדקות מעשיו על דרך אומרו (איוב ט"ו) הן
בקדושיו לא יאמין.
עוד נתכוין שצריך שילמוד התורה בשמחה ולא
בעצבון כי דברי תורה אסורין לאבל (יור"ד סי' שפ"ד).
עוד רמז על דרך אומרו (תהלים י"ט) פקודי ה'
ישרים משמחי לב, והוא אומרו והיה השמחה תהיה עקב תשמעון, ופירוש עקב שכר עסק התורה תשמחהו, והוא מה שרמז התנא באומרו
(אבות פ"ד) מצוה גוררת מצוה וכו' ששכר מצוה מצוה שהיא השמחה.
עוד רמז למה שאמרו בספר הזוהר (ח"ג רי"ג)
וז"ל דלית חדוותא קמי קב"ה כשעתא דישראל משתדלי באורייתא, והוא אומרו
והיה סתם שמחה כללית למלא עולם וכשהוא שמח כל העולם בשמחה וששון עקב תשמעון וגו', ורמז
בתיבת עקב מדת התורה שיהיה אדם הולך עקב לצד גודל בענוה ושפלות ואז
ישכיל לשמוע בלימודים והוא אומרו תשמעון גם בכנוי לנשמעים לומר שבאמצעות שאדם משים עצמו כעקבים יתגלו לו ויבין סתרי תורה.
ואפשר שרמז באות הנו"ן שישיג ויבין חמשים שערי בינה
ולדרך זה גזירת הכתוב היא תשמעון שאם ישיג מדרגת הענוה ישיג לשמוע דברי תורה
ואומרו ושמרתם וגו' פירוש שעל ידי השכלה בתורה ישיג לשמור ולעשות שהתורה מגנא
ומצלא מן החטא שהיא השמירה גם מביאה לידי קיום המצות שהוא המעשה.
ושמר וגו' – אומרו בתוספת וא"ו, ולפי משמעות הכתוב הוא
גזרת הדבור והיה צריך לומר ישמור ה' וגו', ולפי מה שפירשתי בפסוק שלפני זה לאחד
מהדרכים שהגזרה היא עקב, ולא' מהדרכים הגזרה היא תשמעון יבוא על נכון אומרו ושמר
בתוספת וא"ו.
לך את הברית וגו' – קשה שמדבריו כאן משמע שאחר שישמעו
וישמרו ויעשו כל המשפטים בזה יזכו לשמור להם הבטחתו, וממה שאמר בפרשה זו עצמה (ט'
ה') לא בצדקתך וגו' כי ברשעת וגו' ולמען הקים וגו' זה יגיד שהגם שאין להם צדקה
בהכרח שיקיים ה' את השבועה וזה לך האות כי לא בצדקתו בא וירש מה שירש, ואולי כי
כניסתם לארץ היתה בשביל שבועת האבות ותנאי הוא הדבר אם ישמרו ויעשו ישמור ה' המתנה
לעולם ועד, והוא אומרו כאן ושמר ה', ואם לא ישמרו תהיה קיום השבועה בזמן המועט
שנכנסו לארץ וישלחם לנפשם.
עוד יתבאר על זה הדרך לפי שהבטחת אברהם מצינו שאמר לו שני
הבטחות א' להוציאם ממצרים ויביאם אל ארץ כנען דכתיב (בראשית ט"ו י"ד)
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודור רביעי ישובו הנה, ב' לתת לו מנהר מצרים עד נהר פרת
ועשרה אומות, והן עתה הגם שלא היו צדיקים כמצטרך כאומרו לא בצדקתך וגו' אף על פי
כן קיים ה' לבניהם הבטחה ראשונה שהוציאם ממצרים והביאם אל הארץ והנחילם שיעור
המספיק, והלא תמצא שאפילו שיעור הצריך להם לא נחלו שהרי בני יוסף עומדים וצווחים
שלא הספיקם נחלתם (יהושע י"ז), הרי שעדיין לא הגיעה לידם הבטחת מנהר מצרים עד
נהר פרת ועשרה אומות, לזה אמר משה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' וגו' את הברית וגו'
פירוש לתת מנהר מצרים ועשרה אומות בשלימות.
או אפשר לומר כי על ז' אומות אומר את הברית ועל תשלום העשרה
הוא אומר ואת החסד, כי מתנת הג' הוא חסד מופלא שהם מלבד ארץ כנען, והמשכיל על דבר
יראה כי הם כללות רוב העולם כי אדום עמון ומואב הם פינה גדולה, ומה גם לדבריהם
ז"ל (יומא י':) שאמרו עתידה מלכות אדום שתתפשט בכל העולם, מעתה יש במתנה זו
כל העולם בכלל וחסד מופלג יקרא ועליו הוא אומר ואת החסד, ותדע שכן הוא שהרי עדיין
לא זכו ישראל להבטחה הנזכרת ואותה אנו מבקשים ומצפים להנחיל עליון לנו גוים רבים.
עוד ירצה על זה הדרך עקב תשמעון וגו' לא תצטרכו לזכות בטוב
ה' ובחסדו מצד שבועת האבות אלא תזכו מצד עצמיכם לשמור ה' לכם הברית וגו' שנשבע
לאבותיכם, כי אינו דומה הבא לזכות בשביל עצמו כמו לזכות בשביל אבותיו, והוא שדקדק
לומר לך את הברית ולא אמר ושמר לך ה' אלהיך וגו' שנתכוון להסמיך תיבת לך עם תיבת
הברית להעירך לדברינו, ולדרך זה אומרו ושמר פירוש שכל הבטחות ה' ואין צריך לומר
בריתו הם בטוחים ושמורים לעולם ועד, ודברים אלו כנים הם שהלא אברהם זכה לכל הכבוד
לצד מעשיו, ואם ישראל ישמרו תורת ה' למה יגרעו לבא בכח זכות אבות ואדרבא שלהם גדול
משל אבותיהם כי הם עמדו על הר סיני וגם היותם מצווים בתורה ובמצות מה שאין כן
האבות שלא נתנה להם התורה, ומעתה גדול כח הבנים כשיטיבו מעשיהם מכח האבות.
בתמצית אולי איפשר להגיד:
הוא יתברך יודע יצר היהודים, ובחסדו האי סופי
ובסבלנותו מחכה עד שנמלא את כל התורה, כולל סיבובים סיבובים עד עקבתא דמשיחא. עד
שנגיע לפחות רוב העם למדרגע שנעשה את כל המצות בסימחה. והוא יתברך לשמור לנו את
הברית ואת החסד, ובסופ לטת לנו נצח. שיהיה בעגלה ובזמן קריב.
Ein scheinbarer Widerspruch
Und die Lehren daraus
דברים ז':כ'
(כ) וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח
יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים
מִפָּנֶֽיךָ׃
Und auch die Hornisse (Wespe) wird HaSchem wider sie
senden, bis die verbliebenen verborgenen vor eurem Angesichte vernichtet
werden.
(כא) לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃
Fürchte Dich nicht vor ihnen, denn HaSchem dein G0tt
ist in dir, ein grosser fürchterlicher G0tt.
(כב) וְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל
מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר
פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
Und HaSchem dein G0tt wird diese Völker langsam,
langsam aus dem Lande drängen, er kann sie nicht schnell auslöschen, weil sonst
die wilden Tiere das leere Land besiedeln werden.
סתירה ניראת זה = הוא יתברך שולת על הצירה, אבל
לא יצליח להמנע חית השדה מהם??
Wir lernen hier ein wichtiges Prinzip. Posuk 20 und 22
widersprechen sich diametral:
20: Und auch die Hornisse wird HaSchem dein
G!tt gegen sie schicken, bis die Verbliebenen und Verborgenen vertilgt sind.
22: Und HaSchem wird diese Völker
langsam, langsam austreiben vor Dir, er kann sie nicht schnell vernichten, weil
sonst die Wilden Tiere sich vermehren werden (auf der noch nicht bewohnten Fläche).
Was nun? Der Allmächtige Schöpfer,
der alles kontrolliert, dem keine Macht der Welt gewachsen ist, kann zwar die
Hornissen kontrollieren, aber die wilden Tiere auf unbewohntem Lande nicht??
Sicher nicht so!
Wir lernen (Ralbag zum Posuk, und
Maharal, Malbi`m, Ramba`n, Rambam, Raschi und viele andere an anderen Stellen):
HaSchem macht nur Wunder, wenn es auch notwendig ist. Generell aber hat ER die
Welt so erschaffen, dass sie im Allgemeinen funktioniert. Und offene,
widernatürliche Wunder sollen für spezielle Eingriffe reserviert sein. Sowohl
Malbim als auch Maharal, Ramban,lehren sehr schöne Kategorisierungen der
Wunder. Das geht vom Wunder der Schöpfung-Natur als Basis, über „gehäufte
Zufälle“ bis zu den vollkommen übernatürlichen Geschehnissen wie Kirias Yam Suf
und Makas Ha Bechoirois.
Eines der schönen, kleinen Wunder
(Ich nenne die „Wunder der Zuneigung und Ermutigung“) sind die Augenblicke, in
denen man einen Text sucht, und das Buch genau an der richtigen Stelle öffnet,
ohne blättern zu müssen.
Ramba`n erwähnt jedoch Sifrei, und
dort steht:
ספרי
דברים דברים י"א:כ"ג
והוריש
ה' – ה' מוריש ואין בשר ודם מוריש.
את
כל הגוים – שומע אני כמשמעו תלמוד לומר האלה, אין לי אלא אלה מנין לרבות את
מסייעיהם תלמוד לומר את כל הגוים האלה מלפניכם שתהו אתם רבים והולכים והם מתמעטים
והולכים וכן הוא אומר (שמות כ"ג:ל') מעט מעט אגרשנו מפניך ואומר (שם
כ"ג:כ"ט) לא אגרשנו מפניך בשנה אחת [פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית
השדה] דברי רבי יעקב אמר לו רבי אלעזר בן עזריה או לפי שישראל צדיקים הם
למה יראים מן החיה והלא אם צדיקים הם אין יראים מן החיה שכן הוא אומר (איוב
ה':כ"ג) כי עם אבני השדה בריתך אם תאמר מפני מה יגע יהושע כל היגיעה ההיא אלא
לפי שחטאו ישראל נגזר עליהם מעט מעט אגרשנו מפניך.
Rabbi Yaakov sagt im Namen Rabbi
Elasar ben Asaria: Es steht weiter geschrieben, dass sich ein Zaddik nicht zu
fürchten braucht vor wilden Tieren, da HaSchem sie vor ihm vertreibt.
Heisst: HaSchem wusste schon, dass
sie sündigen werden, also keine Zaddikim sind. Und trotzdem hat er sie das Land
erobern lassen, allerdings mit grösserer Mühe.
Lernen wir: Es gibt viele
Abstufungen der Haschgacha Pratit. Je edler ein Mensch wird, desto mehr Wunder
tut der Eibischte für ihn.
Und das ist kein Widerspruch zum
oben gesagten. Denn die Welt ist so erschaffen, dass der Mensch ganz ohne
Schutz des Eibischten überhaupt nicht existieren kann.
רש"י דברים ז':כ'
(כ) הצרעה – מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהן
מרה, ומסרסתן, ומסמא עיניהם, בכל מקום שהיו נסתרים שם.
(כב) פן תרבה עליך חית השדה – והלא אם עושין רצונו אין
מתייראין מן החיה, שנאמר: וחית השדה השלמה (איוב ה':כ"ג). אלא, גלוי
היה לפניו שעתידין לחטא.
רמב"ן דברים ז':כב-כד
(כב-כד) לא תוכל כלותם מהר – יבטיח שהשם יכריתם כולם, וישלח
בהם את הצרעה להאביד הנשארים והנסתרים, והנה כולם יאבדו. אבל אמר שלא יכלה אותם
במלחמה ביום אחד, [ולא שיגרשם מן הארץ בשנה אחת] פן תהיה הארץ שממה (שמות
כ"ג:כ"ט) ורבה עליך חית השדה. והוסיף עוד להבטיח שלא יהיו אלה
הנשארים רובם, אבל השם יהומם מהומה גדולה ורובם יאבדו (מיד) [מהר ביד
ישראל. וכן אמר: הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר (דברים ט':ג')
– שיאבדו רובם במהרה, לא שיכלו עד אשר תפרה ונחלת את הארץ (שמות כ"ג:ל').]
ואמר: ונתן מלכיהם בידיך והאבדת את שמם (דברים
ז':כ"ד) – עד שלא יהיה להם שם על פני חוץ, וכל הנצב בפניהם ישמידו. וזה כענין
שבא ביהושע: כי מאת י"י היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם
(יהושע י"א:כ'), ולא נשאר להם מלך בארץ כי כל מלכיהם נפלו.
וכתב רבינו שלמה: פן תרבה עליך חית השדה – והלא אם עושין
רצונו אינם מתיראים מן החיה, שנאמר: וחית השדה השלמה לך (איוב ה':כ"ג), אלא
גלוי היה לפניו שעתידים לחטוא. ודברי רבותינו הם (ספרי דברים י"א:כ"ג).
ואף על פי שהפרשה הזו להבטחה נאמרה, כבר הזכרתי (רמב"ן
דברים ז':ט"ז) כי משה במשנה תורה יבטיח ויזהיר וירמוז. והנה בכאן יבטיח כי
בעשותם המשפטים יתגברו על שונאיהם וירמוז שלא תגיע זכותם להכריתם כולם כאחד,
ושישבית חיה רעה מן הארץ (ויקרא כ"ו:ו') כמובטח להם בפרשת אם בחוקותי, אבל
יהיה כאשר אמר, שיאבידו את רובם ומלכיהם בתחלה, ואחרי כן יאבדו הנשארים.
Scheketz
– das Widerwärtige
Der Befehl ist Klar: Macht eure Seelen nicht zu etwas Widerwärtigem. Eine
sehr heftige Formulierung. Vor allem im Lichte der grossen Mühen, die die
heilige Schrift sonst auf sich nimmt, negative Formulierungen zu umschreiben
und zu vermeiden. Hier ist sie absolut direkt, wie ein Schwert.
Das Wort und sein Stamm kommen genau in zwei Zusammenhängen vor, die beide
eigentlich einer sind.
Und zwar die Reinheit und Unreinheit der Seele für den Dienst an HaSchem.
Und Dienst an HaSchem ist unsere einzige Daseinsberechtigung!
Dabei ist die überragende Mehrzahl der 14 Verse, die die Toire dem Thema
widmet, in Verbindung mit Kaschrus, also Ernährung.
Siehe dazu auch „HaMoitzi-zum Leben“ für ein ausführliches Expose.
Und dann haben wir noch diese wenigen Verse, die sich mit Götzendienst –
genauer, mit den Götzen und deren Materialien befassen.
Auch da besteht ein Zusammenhang zu Widerlichkeit, und damit sehen wir,
dass das Blut, dessen Sitz die Nefesch, die Lebenskraft des Körpers, und der
dem Körperlichen nächste Teil der Seele ist, selbst durch indirekten Kontakt
via Haut offenbar verunreinigt wird. Wie? Keine Ahnung, nichtmal der Ramban
weiss das.
לעינין שקצ
1. ויקרא ז':כ"א (מקראות גדולות)
וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכׇל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ
בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכׇל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר
זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַי"י וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
2. ויקרא י"א:י' (מקראות גדולות)
וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים
וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר
בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם.
3. ויקרא י"א:י"א (מקראות גדולות)
וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ
לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ.
4. ויקרא י"א:י"ב (מקראות גדולות)
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת
בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
5. ויקרא י"א:י"ג (מקראות גדולות)
וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא
יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת
הָעׇזְנִיָּה.
6. ויקרא י"א:כ' (מקראות גדולות)
כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא
לָכֶם.
7. ויקרא י"א:כ"ג (מקראות גדולות)
וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא
לָכֶם.
8. ויקרא י"א:מ"א (מקראות גדולות)
וְכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא
לֹא יֵאָכֵל.
9. ויקרא י"א:מ"ב (מקראות גדולות)
כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד
כׇּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם
כִּי שֶׁקֶץ הֵם.
10. ויקרא י"א:מ"ג (מקראות גדולות)
אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכׇל
הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.
11. ויקרא כ':כ"ה (מקראות גדולות)
וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה
וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת
נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא.
12. דברים ז':כ"ו (מקראות גדולות)
וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם
כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי
חֵרֶם הוּא.
13. דברים כ"ט:ט"ז (מקראות גדולות)
וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת
גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
יא" פאמים בקשר לאוכל ולדם, ובספר דברים
פתאום בקשר לע"ז!
יצא מזה שאלה מה כשר בנ ע"ז לדם ולאכילה?
Gold schmuck und statuette, alles
was Götzendienst ist, ist auch Scheketz, wie Kaschrut.
Vielleicht ist der Zusammenhang da,
dass die Götzen auch materiell sind, also stoffliches enthalten.
2024
דברים ז':כ'
(כ) וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח
יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים
מִפָּנֶֽיךָ׃
(כא) לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם
כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃
(כב) וְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם
הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה
עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
No comments:
Post a Comment