Eternal Light - Tetzaveh

 Tezaveh 2025

In this parsche the focus is on light and high priests. So also on how eternity is anchored and realized in this world. 

It is a seemingly maximum contradiction to want to find eternity in this world of the cyclical. 

However, if we take a closer look at this world and the material world, it quickly becomes clear that their finiteness is only apparent and that what seems finite to us is based on the infinite. 

Matter, if we look at it very closely, turns out to be just as mysterious as the invisible and barely tangible entities that we only know from stories and sacred texts - angels, for example. 

According to the current state of knowledge, matter consists of more than 99% empty space. 

And before we digress into Western scientific considerations, let's stop here and look at our scriptures. Because that's where it's all laid down. 

The first posuk reads: 

שמות כ “ז:כ'

כ) {פרשת תצוה} וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

And You, command the children of Yisroel, and they shall take to You the best olive oil of the first pressing for illumination, to raise the flame of the Eternal Light.

(כא) בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל-הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד-בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

In the Tent of Meeting outside the separation curtain in front of the Testimony Room, Aharoin and his sons shall perform it, from evening until morning before HaShem, eternal law for all generations of the sons of Yisroel.

Or HaChayim declares concerning this: 

And you:

Why must there be an “and” here, doesn't HaShem already speak constantly with Moische in the previous parshe?

It has to be And You here because, firstly, the parsha is a continuation of the previous chapter. 

But there is more to it than that. One might think that HaShem had the opportunity to command all this already at Mount Sinai as a precaution. 

However, the intention here was multiple: 

It is emphasized that “you”, Moische, seemingly of “your own accord”, are to give a command that is to be carried out immediately, and, as then explained in the second posuk, is to apply to all generations. 

This is to test the sons of Yisroel, or to strengthen them: Will they think that Moische gave this command on his own initiative, that is, inflicted something that did not come directly from >HaShem? Or will they, correctly, immediately assume that this command also comes from HaShem, but is only now being issued by Moshe for a given reason?

(Note from me: It may well be that it says sons of Yisroel, and not house of Yisroel, or people, because specifically the men have a more difficult relationship with God than the women? After all, the women did not participate in any of the serious sins on the mountain and in the desert).

Next, the grammatical form of the command is interesting. For “tezaveh” is a commanding gerund: Command! 

Why not Zav - sage?

Because otherwise one might think that this mitzvah, like many others, is to be performed at some point and by everyone, such as grace, or the Shema, or tzizis.

But it must be performed immediately, and then every evening, forever!

Furthermore: One could also begin to doubt G0tt, as follows: “why does G0tt, who Himself IS the pure light, need a candlestick in HIS house?”

Therefore, the order goes to Moische to command this “from him” to make it clear that WE need this light, as a reminder of where the world comes from and where it got its existence from. For the light, in the process of burning and enlightenment, shows the trace of where the world comes from and how it is sustained. 

Or Hachayim elaborates further below: The oil is placed so prominently here because it embodies the miracle of the easternmost of the lights of the Menoire: this one lamp was filled with as much oil as all the others. The seven others burned for one night (12 hours), but the Eternal Eastern Light burned for 24 hours, until evening, when it was relit. This is written in Maseches Shabbos page 22.

It also follows that, contrary to all assumptions, and as already explained earlier on the basis of the saying of Shloimoi the King: “How can it be that the King of the World, whom not even the heavenly heavens can accommodate, has a dwelling place on this earth? That it is precisely the entire creation that is designed for The Shechnoh to settle down and find permanent residence in this, our physical world. 

And this is the great goal of man in general and the Jewish people in particular, to make the world so pure and good that the Shechinah can share the same world with mankind. 

Another point: HaShem now wants to make it clear that He is appointing Moische as king over Yisroel, and therefore He decrees that this command comes from Him, Moische, and thus Aharoin is confirmed as Koihen through Moische. 

(Note: This is a deeply symbolic moment: the light to be kindled now, based on this oil, will shine continuously for more than eight hundred years in the Mishkan and then in the First Temple, and to this day in all the Houses of Prayer and Learning, and in the Second Temple of the Children of Yisroel. And it will, with God's help, come from our houses of prayer and houses of learning into the eternal Third Temple. This light exemplifies that Toire, Mitzvois, Yisroel are eternally there, illuminating the world. As it is written in Mishlei: 

משלי ו':כ “ג

כג) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.

Behold, the mitzva is a lamp, and the toire is light, and the way to live is exhortation to righteousness.

The mitzvot are like flowers, or candles: they arise, they show themselves to us, they invite us to pick them, to carry them out, and then they pass away again. But their reason and eternal cause is the principle of light in and of itself, and that is the Eternal Toire, written Black Fire on White Fire (Bereishis Rabbah), by the Creator of the world Himself. And this Toire gives us instruction and admonition on how to live in order to be happy and attain eternity).

OrHachayim goes on to explain that this is also why the oil is commanded here as a carrier of light, so that all of Yisroel shares in this holy light and eternal learning. 

For just as the eternal light never goes out, so the learning of the Toire never goes out as long as the world exists. 

And actually, the causality is exactly the opposite: as long as toire is learned and practiced, this world exists. Should, Chass ve Scholoim, learning and practicing cease completely for a moment, the world would lose its right to exist and would cease to exist!

And everyone who learns is also called Moische, because according to the holy Zoihar, he embodies a spark of Moische's Neschume (soul, existence, essence).

Or HaChayim original text: 

אור החיים שמות כ"ז:כ'

(כ) ואתה תצוה – צריך לדעת למה הוצרך לומר ואתה אחר שעמו היה מדבר, עוד למה אמר תצוה ולא צו, עוד למה אמר לשון ציווי. ורבותינו ז"ל אמרו בזה דרשות מהם אמרו (תו"כ ס"פ אמור) אין צו אלא זירוז לצד שיש חסרון כיס.

ואולי כי לצד שהדבר אינו מן המוסר לצוות ה' שידליקו נרות בבית ה' אשר ממנו תצא אורה, אשר על כן אמר למשה כי מצוה זו לא יאמרנה לישראל על פי ה' אלא הוא יצוה פירוש מפי עצמו שינהגו כבוד זה להביא שמן להדליק, ולזה אמר ואתה – פירוש מלבד מה שצויתיך הוסף אתה לצוותם על זה. ודקדק לומר תצוה ולא תדבר להצדיק דברינו אלה שיזרזם הוא על הדבר שאם אמר תדבר יהיה הנשמע כי ידבר דברי ה' כסדר הרגיל לדבר מבלי צורך הזירוז, ולזה לא אמר צו שאז יהיה נשמע שיאמר כי ה' אמר אליו לצוות אלא תצוה פירוש מעצמך. ולא יראה בעיניך כי מצוה זו קלה היא כיון שאינה אלא מפי משה לא כן הוא שאין זה אלא משום דרך כבוד לאל עליון אבל המצוה הרי אנו רואים כי ה' אמר אליו שיצוה. ואולי כי לזה אמר ויקחו אליך פירוש למה שאתה בדעתך תצוה.

עוד ירצה לצד שצוה ה' כל מעשה המשכן וענייניו לנוכח שיראה שמצוה לו שיעשה הוא כל הנדבר אליו ויביא כל הנדבה אל המשכן לצד התלהבותו בעבודת ה' גם יעשה מלאכת המשכן ועבודתו, לזה אמר אליו ואתה תצוה פירוש מה שיש לך מהיתרון על כל ישראל אינו אלא מה שתצוה אותם לבד, ולזה אמר תיבת ואתה ותוספת הוא"ו לצד שיש עושים לבד משה, וידוייק גם כן אומרו תצוה ולא אמר צו.

עוד ירמוז לצד כי הגיע זמן תת הכהונה לאהרן ברר ה' למשה המלכות והמליכו על ישראל, והוא אומרו תצוה את בני ישראל, על דרך אומרו (שמואל א י"ג) ויצוהו ה' לנגיד וגו'. והגם שבארץ מצרים אמר הכתוב (לעיל ו' י"ג) ויצום אל בני ישראל ופירשנו שם שעשאם מושלים בעם כאן יחד משה למלכות ישראל ואהרן כהן. ואולי כי לזה נתכוון מה שאמר הכתוב (לעיל י"ט ו') ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ממלכת חוזר אל משה, כהנים אהרן ובניו, וגוי קדוש אלו הלוים.

ואולי שירמוז באומרו תצוה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"א פ"ג) כי כל תלמיד חכם יש לו ניצוץ מנשמת משה, ולזה רבותינו ז"ל (סוכה ל"ט.) היו קוראים זה לזה משה כי הוא זה המדבר בבחינת נפש הלומדת תורה, והוא אומרו ואתה תצוה על דרך אומרו (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך שהוא לשון צוותא ליווי לאיש ישראל הנכבדים, וכבר ידעת כי אין חשיבות אלא באמצעות עסק התורה. ובחר ה' לרמוז רמז זה במצוות שמן כי הוא בחינת התורה שהוא אור העולם. ועיין בפסוק שאחר זה.

ויקחו אליך – טעם אומרו אליך יתבאר על דרך מה שאמרו במסכת שבת דף כ"ב וזה לשונם מחוץ לפרוכת העדות עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדות אמר רב זה נר המערבי כו' עד כאן. והנה אמרו ז"ל (שמו"ד פנ"ב) ליצני הדור היו מתלוצצים על משה לומר אפשר שהשכינה שורה על מעשה של משה וכו' עד כאן. הרי כי לא היו מצדיקים אפילו מישראל שתשרה שכינה במשכן וכפי זה הגם ששרתה שכינה ביום א' בניסן עם כל זה אין זה סימן לתמידות שתקבע השכינה מקומה במשכן אבל בנס נר המערבי הוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, והוא מאמר ה' ויקחו אליך פירוש אליך נוגע הדבר כי בזה תתחזק נבואתך שיכירו ויצדיקו נבואתך שהשכינה תשרה בתוכם כשיראו נס שיעשה בשמן המנורה. ואולי כי לזה נתכוון באומרו ואתה תצוה לומר שלא יחוש שלא יאמנו דבריו להיות הדבר תמוה שידור אל עליון בתחתונים וכמו שכן היה ואם תאמר מנין יצדיקו ויקחו אליך פירוש בדבר זה יש לך חיזוק והצדקת הדברים כנזכר.

ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית ח') כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד, גלות הראשון נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום, ב' נגאלו בזכות יצחק, ג' בזכות יעקב, והד' תלוי בזכות משה ולזה נתארך הגלות כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וזה הוא שרמז הכתוב כאן באומרו ואתה תצוה את בני ישראל על דרך (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה, או על דרך אומרם ז"ל אין צו אלא מלכות כי הוא ימלוך עלינו לעתיד ותנאי הוא הדבר שיעסקו ישראל בתורה. וזה הוא אומרו ויקחו אליך שמן זית זך ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן מה השמן מאיר לעולם כך התורה והם דברי הזוהר שכתבנו בסמוך.

ודקדק לומר זך שצריכין לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים שהם לקנתר ח"ו או להתגדל וכדומה אלה הם שמריה.

ואמר עוד כתית פירוש שצריכין לעסוק בתורה ולכתת גופם וכחם על דרך אומרו (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות (ברכות ס"ג:) וכבר כתבתי ענין זה בחפצי (חפץ ה') בענין המיימינים בה יעויין שם.

ואומרו למאור תתפרש גם כן כפי דרכנו כי בזמן הגלות נחשך מאור הלבנה שנקראת המאור הקטן ונפרד אלוף ממנה ושפחה תירש גבירתה, ולזה יצו כי יכוין בשמן זית להאיר למאור וליחדו במכון גם יכוין אל המאור הגדול, כי כבר ידעת מאמרם ז"ל (מגילה כ"ט.) בפסוק (דברים ל ג) ושב ה' ממה שלא אמר והשיב, גם מאמרם ז"ל (תענית ה'.) בפסוק לא אבא בעיר והבן.

ואומרו להעלות וגו' עולה תמיד ותמיד זה אין לו שיעור ולא תשוב לדאבה עוד והיה לה ה' לאור עולם. ואולי שכיוון עוד לומר למאור להעלות נר תמיד כי המאור הגדול הוא יעלה הנר תמיד על דרך אומרו (ישעיהו ס"ב) נשבע ה' וגו' אם אתן את דגנך והיית רק למעלה.